בידספיריט | גילה אלמגור

גילה אלמגור - גילה אלמגור, נדיר!! רישום ליצן - חתום ומתוארך- 30X20 ס”מ. גילה אלמגור-אגמון – שהטביעה את חותמה על התרבות הישראלית באמצעות דמויות רבות המייצגות את פניה השונים של החברה הישראלית ושיכולת המשחק שלה מצטיינת בקפדנות אמנותית ובהשקעה רבה בלימוד הדקויות של הדמויות שהיא מגלמת – נולדה בפתח תקוה בשנת 1939, ארבעה חודשים לאחר רצח אביה בחיפה בידי צלף ערבי. סרטים גילה אלמגור השתתפה בכ-50 סרטים, רובם ישראליים וחלקם זרים, ובהם: הבית ברחוב שלוש (מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר); החיים על פי אגפא; הצילו את המציל; הקיץ של אביה (על פי ספרה בשם זה; הייתה שותפה לכתיבת התסריט ולהפקה והשתתפה בו; הוצג ברחבי העולם, השתתף ב-25 פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים); מבצע יונתן; מלכת הכביש (על פי רעיון שלה; הייתה שותפה לכתיבת התסריט); מצור (על פי רעיון שלה); עץ הדומים תפוס (על פי ספרה בשם זה; הייתה שותפה לכתיבת התסריט ולהפקה והשתתפה בו; ייצג את ישראל בפסטיבל קאן במסגרת האוסף ”מבט מסוים” והשתתף בפסטיבלים בעולם); פורטונה; ליל סידה; שחור. פרסים במהלך הקריירה שלה גרפה גילה אלמגור פרסים רבים, ובהם: ”כינור דוד” כשחקנית השנה בקולנוע ובתיאטרון (10 פעמים); פרס ראשון בפסטיבלי שיקגו ואטלנטה עבור ”מצור”; ”ורד הכסף” בקולנוע; פרס מרגלית כשחקנית השנה בתיאטרון; ”מנורת הכסף” בקולנוע וכן כשחקנית השנה בקולנוע ב”הקיץ של אביה”; פרס רובינא על הצגת ”הקיץ של אביה”; ”שיבולת הזהב” - הפרס הראשון בפסטיבל ספרד ל”הקיץ של אביה”; פרס מפעל חיים בקולנוע (1990) בפסטיבל הסרטים הישראלי בניו יורק; פרס ראשון, ”גרנד פרי” (1990), בפסטיבל בלגרד ל”הקיץ של אביה”; פרס ”סינה קיד” בהולנד לסרט ”הקיץ של אביה”; פרס השחקנית הטובה לשנות ה-90 על ידי האקדמיה; פרס וולגין בירושלים ל”עץ הדומים תפוס”; פרס המשחק הטוב ביותר לשחקנית ישראלית – תא מבקרי הקולנוע; אות הנשיא למתנדב על התנדבותה למען ילדים חולים; פרס על תרומתה ההומנית לקהילה על ידי פורום הנשים הבינלאומי בארה”ב, I.W.F.; פרס על מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע; אשת השנה בתיאטרון עבור ”קדיש לנעמי”. גילה אלמגור מופיעה מזה 48 שנים בתיאטרון, והשתתפה בעשרות הצגות וגילמה גלריה של תפקידים בקומדיות ובדרמות. על עבודתה בתיאטרון זכתה בפרסים רבים. היא מכהנת מזה שנים כשופטת בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים וזוכה לרטרוספקטיבות של סרטיה בסינימטקים ובמוזיאונים חשובים בעולם. גילה אלמגור נשואה ליעקב אגמון. לזוג בן ובת ושישה נכדים.  פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.