בידספיריט | יעקב גוטרמן
יעקב גוטרמן - חתום ומתוארך 1974 - צבעי מים וטוש שחור על נייר - 30X20 ס”מ.. גוטרמן נולד ב-1935 בפלוצק שבפולין לשמחה גוטרמן, שהיה בעל בית מלאכה לסריגים, משורר ומחזאי. כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה בן ארבע, המשפחה גורשה מעירם והם שהו שנתיים בגטו. ב-1941 גורשו מהגטו והמשפחה הסתתרה אצל פולנים ועברה מספר מקומות מסתור. אביו הצטרף למחתרת הפולנית ונפל בקרב ביום הראשון של מרד ורשה. יעקב הסתתר עם משפחה בכפר. בסוף המלחמה התאחד עם אמו. ב-1950, כשהיה בן 15, עלה לישראל עם אמו ואביו החורג והגיע לנמל חיפה, משם הועברו למחנה העולים שער העלייה בחיפה, משם הגיעו למעברה בעכו, ומשם הגיע לקיבוץ עין חרוד. הוא נישא לרותי והתגורר בעיר מגוריה חדרה. לזוג נולדו שני בנים. כשבניו עוד היו ילדים, חלתה רותי בסרטן ונפטרה. גוטרמן החל ללמד ספרות בקיבוץ העוגן, וכעבור שנה הוצע לו להיות חבר קיבוץ – הצעה נדירה באותם ימים למשפחה חד-הורית. שם הוא מתגורר עד היום. כעבור כמה שנים הכיר את אניי, דיילת אוויר ילידת דנמרק. הוא נישא לה ולזוג נולדו שתי בנות. בנו רז שירת בסיירת גולני ונהרג ב-1982 בקרב על הבופור במלחמת לבנון הראשונה. לאחר מות בנו היה לאחד ממובילי המחאה נגד המלחמה. הוא הפגין, פרסם מאמרים בעיתונות, כתב שירים וערך ספר שירי מחאה של משוררים ישראלים נגד המלחמה. כיום הוא חבר בפורום המשפחות השכולות. גוטרמן החל לצייר בגיל עשר, לאחר המלחמה. הוא עוסק ברישום וציור באקוורל ושמן. הציג שלוש תערוכות יחיד, ואייר כ-170 ספרים בארץ ובחו”ל, בהם ספרי ילדים ונוער רבים וספרים הקשורים לעולם ולהוויה הקיבוצית. שימש במשך שמונה שנים כמאייר ”השבוע בקיבוץ הארצי”. גוטרמן מאייר את אוסף הסיפורים הקצרים באתר התנועה הקיבוצית, אשר כוללים יותר מ-200 סיפורים. ב-2004 יצא לאור בהוצאת יד ושם הספר ”עלים מן האש” מאת אביו, שמחה גוטרמן. כתב היד לספר התגלה באקראי ב-1960 במהלך שיפוצים בפולין. הספר מגולל ברומן את חייהם של היהודים בעיר הולדתו של שמחה, פלוצק, מימי הכיבוש הגרמני ועד לגירוש היהודים למחנות השמדה. יעקב אייר את הספר, ערך אותו, והוסיף לו מבוא ואחרית דבר. ב-2008 יצא הספר ”שירים לדן” בהוצאת כרמל. הספר נכתב לזכרו של רב-סרן תמיר מסד, שנהרג ב-2002 מפגיעת מחבל. הספר נכתב לבנו של תמיר, דן, שהיה בן ארבע במותו של אביו. הספר כולל שירים שליקט וכתב גוטרמן ואיורים פרי מכחולו. גוטרמן עוסק בחינוך והסברה לנוער, מעניק עדויות לתלמידים על זכרונותיו מהמלחמה ומשתתף בסיורים בפולין עם בני נוער ואחרים. משנת 2006 הוא משמש יושב ראש ההנהלה הציבורית של ”מורשת”, המרכז לחקר השואה ולהוראתה ע”ש מרדכי אנילביץ'. פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.