בידספיריט | תרבות עמק האינדוס, חותם אבן

תרבות עמק האינדוס, חותם אבן אינדוס עם חד קרן (המכונה גם חותם החאראפי). סוף אלף השלישי לפני הספירה. משקל 14.32 גרם, אורך 33 מ”מ. - תיאור טיפוס הפריט : חותם אבן מרובע עם זוג זיזים מחוררים בצד האחורי. פר חד קרן עומד לימין, סמלים מסתוריים כתובים למעלה (עד כה כתב האינדוס לא פוענח), ויש להניח חפץ פולחני לפני הפר. מצב : החותם הודבק. ציטוט מתורגם מתוך Ancient Cities of the Indus Civilization, p. 189, Dr. Kenoyer, 1998 :      ” טביעות של חותמות על תגי חימר ועל אסימונים עגולים מראות כיצד השליטים והסוחרים למעשה השתמשו בחותמותיהם ומספקות תובנה לגבי נהלים מסחריים ובקרה על המסחר. אסימונים עגולים עם טביעות חותם מרובעות מעולם לא הוצמדו לחבילות וסחורות. בתקופות היסטוריות שימשו אסימונים כאלה הנושאים חותמת רשמית ככרטיס מעבר לשליטה בתנועה - בדומה להיתר הובלה בהקשר המודרני - בערך באותו אופן אסימוני האינדוס הונפקו למתווכים או למובילים כאישורים מבעל חותם. ”       תרבות עמק האינדוס הייתה תרבות עתיקה שפרחה לאורך נהר האינדוס ונהר הגהאגר-האקרה, בשטח שהיום שייך לפקיסטן ומערב הודו, והתקיימה בין השנים 3300 לפנה”ס עד 1300 לפנה”ס. ישנם שמות נוספים לתרבות זו, בהם ”התרבות ההאראפית של עמק האינדוס”, על שם העיר הראשונה שנחפרה, האראפה.       תרבות האינדוס היא אחת מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם, והייתה בת זמנה של תרבויות תקופת הברונזה במסופוטמיה ובמצרים העתיקה. היא הגיעה לשיאה בערך ב-2,500 לפנה”ס בחלק המערבי של דרום אסיה.       תרבות עמק האינדוס הייתה מאורגנת ומשולבת כמערכת סוציו-פוליטית מבוזרת שהייתה ייחודית במהלך האלף ה-3 לפני הספירה. סימן ההיכר של אנשיה היו ערים מאורגנות היטב במקום מקדשים וארמונות. נראה כי חפצים קטנים, שנעשו ללא רבב, כמו חותמות וחרוזים, היו החפצים התרבותיים המוערכים ביותר. לצורך עשיית הקרמיקה הייה שימוש בטכנולוגיות מיוחדות שהומצאו מחדש רק מאות שנים מאוחר יותר בסין. יש מעט עדויות למלחמה. אותם משקולות ומידות היו בשימוש בשטח של יותר מאלף מיילים, מה שנחשב להישג מדהים לתקופת הברונזה. סוחרי אינדוס הקימו מושבות פורחות במפרץ ובמסופוטמיה.       מבחינה גאוגרפית התרבות השתרעה על שטח של כ-1,260,000 קמ”ר, והתפרסה על כל שטחה של פקיסטן של היום וחלקים מהודו ואפגניסטן. יישובים של תרבות זו התגלו גם במקומות מרוחקים – בדרום במומבאי ובמזרח עד דלהי, במערב עד לגבול האיראני ובצפון עד להרי ההימלאיה. כך ישנו אתר של תרבות עמק האינדוס על נהר האוקסוס בשורטוגאי בצפון אפגניסטן והאתר אלאמגיפור, על נהר ההינדון, מצוי רק 28 ק”מ מדלהי. בשיאה, מנתה האוכלוסייה של תרבות זו כנראה למעלה מ-5 מיליון נפש. ישנם עדיין פערים גדולים בהבנת תרבות עמק האינדוס. עצם קיומה לא היה ידוע עד למאה ה-20. הכתב שלה עדיין לא פוענח. ישנן שאלות יסודיות שעודן בגדר תעלומה: סיבת היעלמותה של התרבות באופן פתאומי בערך ב-1,900 לפנה”ס, השפה אותה דיברו, כיצד קראו לעצמם, ועוד. כל העובדות האלה עומדות בניגוד גמור למידע הרב שיש לנו מבנות זמנה, התרבות המצרית והתרבות המסופוטמית.