בידספיריט | תמת ישרים, ארבעה חיבורים קדומים

תמת ישרים, ארבעה חיבורים קדומים בעריכת רבי בנימין מוטאל. דפו”ר, ויניציאה שפ״ב - שער נאה בכת”י. - ספר תמת ישרים הוא קובץ נדיר וחשוב הכולל ארבעה חיבורים קדומים ועוד מספר קונטרסים קצרים, שנערכו ונדפסו על ידי רבי בנימין מוטאל, מגדולי חכמי קושטא בראשית המאה הי״ז. מהדורה יחידה. ויניציאה, שפ״ב. הספר נושא שם כולל סמלי – תמת ישרים – והוא כולל בתוכו את החיבורים: אהלי תם – שאלות ותשובות מאת רבי תם יחייא, מראשוני חכמי ספרד, ובהן דיונים הלכתיים קצרים בנושאי שבת, איסור והיתר, דיני ממונות ועוד. דרך תמים – הגהות והערות על הרי״ף מאת רבי יוסף שלום, ובהן חידושים ושיטין למדניים על פסקי הרי״ף. תמים דעים – פסקי הראב״ד והשגותיו על הרי״ף, עם ביאורים וציונים מאת העורך. כללי שמואל – כללים בגמרא ובשיטות הלימוד מאת רבי שמואל ן׳ סירלייו (אבן סיד), מן החוקרים המוקדמים בשיטת התלמוד, העוסק בסדרי המשנה, דרכי הסוגיות וכללי היקש ולשון. בנוסף, נכללים כמה חיבורים קטנים נוספים, קטעי דרוש והגהות שהוסיף העורך. רבי בנימין מוטאל, עורך הקובץ, היה מחכמי קושטא המובהקים – מדקדק גדול, למדן וביבליופיל, שעסק בעריכת ספרים קדמונים ובהוצאתם לאור. שמו נודע גם בין המדפיסים והמגיהים המדויקים של זמנו, והוא נחשב לדמות מפתח במעבר עולם הדפוס העברי ממרכז טורקיה לווינציה. במבנהו ובתכניו, הספר מציג חתך רחב של היצירה הרבנית־הלמדנית הקדומה, החל מתקופת הגאונים וראשוני ספרד ועד דור האחרונים הראשונים. נדירותו הרבה נובעת מכך שלא נדפס שוב, והעותקים הידועים כיום מצויים ברובם בספריות בודדות באירופה ובישראל. בדף קט מופיע שרטוט גדול. נמצאים ח; עח; קטז (דף קטז מסומן בטעות צח); ט-קך; סו דף. מתוך קיד; קך; צד; סו דף במקור. 30 ס”מ. למרות שכל הספרים הינם מהדורות ראשונות, המחברים השונים חיו בתקופות שונות זה מזה. מחבר הספר אוהלי תם, רבינו תם אבן יחיא (שלא לערבו עם רבינו תם מבעלי התוספות) היה מגדולי תלמידיו של ר’ אליהו מזרחי וחי במאה ה16. בנו של ר’ דוד אבן יחיא (לשון לימודים) ובן דורם של ר’ בצלאל אשכנזי והאריז”ל. הראב”ד מפושקירה (מחבר השגות הראב”ד על הרמב”ם), חי במאה ה12. באוסף זה נכללים חיבורים ושו”ת ממנו, תחת השם תמים דעים. הערותיו על הרי”ף, שנדפסו כאן לראשונה, נכנסו היום למהדורות הרי”ף הסטנדרטיות. ר’ שמואל אבן סיריליו, חתנו של ר’ יצחק אבוהב, גורש מספרד ברנ”ב ועבר לגור במצרים. מצוטט בהרחבה בשו”ת המהר”ם אלשקר, מהר”י בי-רב, ובמדרש שמואל על פרקי אבות.