בידספיריט | עותק האדמו”ר הרה”ק מסיגוט בעל

עותק האדמו”ר הרה”ק מסיגוט בעל העצי חיים- עותק רבי חיים צבי עהרענרייך אב”ד מאד. שו”ת מהר”י אשכנזי (רבי יואל אשכנזי מזלוטשוב, סבו של רבי יואל מסאטמאר) – מונקאטש תרנ”ג. הסכמת חתנו ה”קדושת יום טוב” מסיגט, ”להביא ברכה לתוך בתיהם”. - ספר שו”ת מהר”י אשכנזי, מהדורא קמא על שו”ע אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי יואל אשכנזי אב”ד זלוטשוב – גיסו ומחותנו של בעל ה”ייטב לב”. מהדורה ראשונה. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ”ג. בדף הפורזץ רישום בעלות של נכדו   הרה”ק העצי חיים מסיגוט ”זה הספר שייך למי שקנה, ומי קנה למי שיש לו מאות [מעות] ומי יש לו מאות [מעות], ה”ה ידי”נ הגאון הצדיק מוהר”ר חיים צבי” הקדשה עצמית על השער ”ב”ה ספר זה קבלתי לדורן דרשה מאת כבוד ידידי הרב וכו. חיים צבי טייטעלבוים נ”י בן אדמו”ר הגה”ק אבד”ק סיגעט שליט”א” רישום בעלות ”ספר היקר הזה שייך לכ”ק אאמו”ר ועט”ר שליט”א דומ”ץ דפק”ק מאד יע”א הק' משה ליב עהרענרייך” בראש הספר, הסכמת חתן המחבר, האדמו”ר רבי חנניה יו”ט ליפא טייטלבוים בעל ה”קדושת יום טוב” מסיגט, הכותב כי הספר יביא ברכה לביתם של הקונים: ”ואת אחי אנכי מבקש... ולהביא ברכה לתוך בתיהם ויקחו את הספר בכסף מלא... וזכות מר חותני המחבר... יגן עלינו להתברך ממעון הברכות ושובע שמחות”. בהמשך נדפסו הקדמת בן המחבר רבי אשר אנשיל אשכנזי (חתן האדמו”ר רבי חנוך העניך מאלעסק), והקדמות נכדי המחבר רבי צבי הירש ורבי ישראל אשכנזי. הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה”עצי חיים” (תר”מ-תרפ”ו), בנו של האדמו”ר בעל ”קדושת יו”ט” הרה”ק רבי חנניה יו”ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס”ד ממלא מקומו כרב ואב”ד סיגוט וכאדמו”ר לחסידי סיגוט. חתן האדמו”ר הרה”ק רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפערט בנו של ה”דברי חיים” מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו”רים הרה”ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו”ר הרה”ק רבי יהושע מבעלזא. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מארמארוש] ואדמו”ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר. הגאון הצדיק רבי חיים צבי עהרענרייך (תרל”ג-תרצ”ז), חתן דודו רבי נפתלי שווארץ בעל ”בית נפתלי”. היה אחיו היחיד ותלמידו של הרב הגאון משאמלוי. נסמך להוראה על-ידי אחיו, ועל ידי האדמו”ר בעל ”קדושת יום טוב” מסיגעט. בשנת תרנ”ז החל לכהן כרב בעיר מאד שבהונגריה, כמו כן עמד בראשות הישיבה שבעיירה. חיבר מספר ספרים בהלכה, שו”ת ”קב חיים”, ”קצה המטה” על הספר ”מטה אפרים” וספר ”חיים” על הספר ”שערי אפרים”. לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי שלמה זלמן קונטרס ”יקרא דחיי”ם” (שמלויא תרצ”ז), ובו הספד על אחיו ועל ה”מנחת אלעזר” ממונקאטש. בנו הגאון רבי משה יהודה ליב עהרענרייך (תרס”ד-תש”ד), חתנו של הגאון רבי שמואל זלמן וויינבערגער אב”ד מארגארעטען. כיהן כדיין ומו”צ במארגאראטאן. משנת תרצ”ז מילא את מקום אביו ברבנות מאד. נרצח על קידוש השם בכ”ו סיון תש”ד הי”ד. השאיר אחריו בכתב-יד חיבור ”זכרון למשה” על התורה. תשובות בודדות ממנו נדפסו בקונטרס ”יקרא דחיי”ם” (ניו-יורק תשל”א). המחבר, הגאון רבי יואל אשכנזי אב”ד זלוטשוב (תק”ע בערך-תרמ”ב), בנו של האדמו”ר רבי משה דוד אשכנזי אב”ד טולטשווא וצפת, וחתן-חתנו של רבו המובהק הגאון רבי יעקב מליסא בעל ה”נתיבות המשפט” וה”חוות דעת”. בתו הרבנית חנה טייטלבוים נישאה לבן-דודה האדמו”ר בעל ה”קדושת יום טוב” מסיגט, אביהם של האדמו”רים בעל ה”עצי חיים” מסיגט ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר (שנקרא על שמו). הרה”ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: ”כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום”. באחת מתשובותיו כותב המהרש”ם מבערז'אן (תלמידו המובהק של רבי יואל אשכנזי), שכל ההיתרים והקולות של המחבר, הם ממה שקיבל מרבו ה”חוות דעת”. האדמו”ר רבי יואל מסאטמר, נכדו של המחבר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל”ד: ”כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם, ברכה בתוך ביתו של אדם”. [5], ב-ק דף. 33 ס”מ.