בידספיריט | חמשה חומשי תורה. ווין [תקס”ז]

חמשה חומשי תורה. ווין [תקס”ז] - עותק מיוחד שנועד לשבועת יהודים בבית המשפט, בחתימת יד רבי אלעזר פלעקלש ראב”ד פראג. - חמשה חומשי תורה עם הפטרות וחמש מגלות. ווין, [תקס”ז לערך]  עם חתימת ידו של רבי אלעזר פלעקלש ראב”ד פראג, וחתימת הצנזור קארל פישער. עותק מיוחד שנועד להשבעת עדים יהודים בבית המשפט הנוכרי. על פי היתר מיוחד יכלו היהודים להישבע בבית המשפט על חומש יהודי. לצורך כך, נכתבו ונחתמו בעותק שלפנינו פרטי הדבר. על דף הפרוזץ כתב וחתם בגרמנית בכתב יד, קארל פישער - הצנזור שהוכר על ידי בית המלוכה. ואחריו אישור חתום בגרמנית מאת רבי אלעזר פלעקלש, ראב”ד פראג, שמאשר שספר זה ראוי לשמש לצורך שבועת יהודים בבית המשפט. המסמך נחתם בשנת 1807. עם חותמת שועה מרשימה של בית המשפט. כנהוג בתקופה ההיא נצטוו היהודים להניח את היד בין דפי הספר, ולהצביע על פסוק מסויים בשעת השבועה. בעותק הנוכחי מסומן, בפרשת בהר דף לח ע”א וע”ב. לשם כך נרשמו בכתב יד מספרי העמודים בספרות עד מקום פסוקי ההשבעה, לצד מספרי עמודי הספר שצויינו באותיות עבריות. פריט היסטורי, שעמד לשימוש ציבורי, ולמרות שימושו התדיר נשמר במצב טוב מאוד. הגאון המפורסם רבי אלעזר פלעקלש [תקי”ד-תקפ”ו], מגדולי תלמידי הנודע ביהודה ורבי מאיר פישלס, היה מגדולי דורו, וכיהן שנים רבות כראב”ד פראג. נודע בחיבורו שו”ת 'תשובה מאהבה' [ג' חלקים], ועוד ספרים. בשנת תקל”ט, התקבל לאב בית דין בעיר גוטיין במוראביה שם הוערץ על ידי קהילתו. לאחר כארבע שנים השתוקק להקים ישיבה ולהיות במקום בו ישנם רבנים וגדולי תורה עימם יוכל לפלפל בדברי תורה, לאחר התייעצות עם רבו, הרב יחזקאל לנדא, הוצע לו לכהן כדיין בבית דינו. ובשנת תקמ”ג  החל לשמש כדיין בפראג - עיר מולדתו. בשנת תקס”א עם פטירת רבי מיכאל בכרך - ראש הדיינים, קיבל הוא את ראשות בית הדין בו כיהן יחד עם בן רבו הרב שמואל לנדא. כמה מבתי המדרש בפראג הכתירו אותו כרבם, ובמשך השנים חוג השפעתו גדל והגיע גם אל מחוץ לגבולות עירו. מנהיגותו התערערה בעקבות סכסוך קשה עם מנהיגי הקהילה בגלל הנהגתו התקיפה בכלל ובפרט התנגדותו העיקשת לשבתאים אותם הוא מכנה ”כת הארורה, טמאי נפש מצורעי' וזבים, מאמיני פגר מובס שבתי צבי ראש כלב שבכלבים”. על אף שסבל רבות מיריביו, העיד על עצמו כי לא הפסיק ללמוד יומם ולילה. במשך שנים המשיך להחליף מכתבי חידושי תורה עם רבו הנודע ביהודה בהכנעה והערצה רבה. המלומד וההבראיסט קרל פישר [1757 -1844], שימש צנזור מטעם הקיסר, וכעורך ומתרגם לעברית של בית המלוכה. היה גוי אוהב ישראל, שהתייחס ליהודים ולרבנים במיוחד בכבוד רב, ויחסי ידידות שררו בינו לבין ראב”ד וינה. גם בשערי הספרים של בעל ה'נודע ביהודה' חתום קרל פישר, שאף הביע את דעתו על הספרים כספרים ראויים. הצנזור שלט היטב בלשון הקודש, והתכתב עם רבי אלעזר פלעקלש בלשון זו. בשו”ת תשובה מאהבה [חלק א, תשובה כו] נדפסה תשובה ארוכה ששלח רבי אלעזר פלעקלש לצנזור אודות שבועת יהודים על ספר קודש בבית משפט נוצרי. עד, עב, נג, סב, ע דף. 23.4 ס”מ.