בידספיריט | ש”ס נדיר. קאפוסט, תקע”ו-תקפ”ח.

ש”ס נדיר. קאפוסט, תקע”ו-תקפ”ח. - ש”ס נדיר ביותר! לא הופיע מעולם במכירה פומבית (רק כרכים בודדים אחדים), לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. רוב הכרכים שהיו בספריה הלאומית 'נאבדו' במשך השנים. במהדורת הש”ס שנדפסה בקאפוסט בין השנים תקע”ו-תקפ”ח, נדפסו דברי הרא”ש באותיות מרובעות, וסביב להם הפירושים תפארת שמואל, קרבן נתנאל, מעדני יום טוב, דברי חמודות ופלפלא חריפתא. הרב ישראל ב”ר יצחק יפה, מגזע רבינו הלבוש, חסיד חב”ד מובהק ותלמידו של 'בעל התניא' זי”ע, היה מדפיס חשוב בעיר קאפוסט. בשנת תקע”ו החל להדפיס בדפוסו את התלמוד בבלי בכמה חידושים נכבדים: הגהות הגר”א בדרך מתוקנת יותר (נדפסו ברצף בראש כל מסכת), פי' המשניות לרמב”ם, פסקי הרא”ש עם פירוש המעד”מ והתפא”ש מצידיו ועוד שכלולים. הפולמוס בין מדפיסי סלאוויטא לקאפוסט בשנת תקע”ו: הרב ישראל יפה מקאפוסט מתלמידי האדמו”ר 'בעל התניא' התחיל בהדפסת הש”ס הנוכחי, ללא האלפסי, בשנת תקע”ו. מדפיסי סלאוויטא טענו (בין השאר) שעדיין לא פג תוקפן של ההסכמות שניתנו למהדורת הש”ס דשנת תקס”ח ואפילו ההסכמות למהדורת תקס”א עדיין שרירות וקיימות. את הרי”ף החלו להדפיס בקאפוסט, בנפרד מהש”ס, בשנת תקע”ח. גם הדפסה זו היתה בתוך משך זמן ההסכמות של סלאוויטא, אך אפילו רבנים שלא הצטרפו להתרת הדפסת הש”ס, הסכימו להדפסת הרי”ף שרבו בו כמה צדדי היתר נוספים. ההדפסה היתה עם הסכמות הג”ר יהושע צייטליס 'השר מאושיצא' (בעל 'הגהות חדשות' לסמ”ק, קאפוסט תק”פ) והג”ר משה חפץ מטשאווס - שנים משלשת גדולי רבני ה'מתנגדים' שהאדמו”ר 'בעל התניא' נתחייב ללכת אצלם עם שחרורו ממאסרו בשנת תקנ”ט (ראה: בית רבי, בא”ד תרס”ב, עמ' לח-לט). ה”התנגשות” הראשונה בין קאפוסט וסלאוויטא אירעה בשעה שהמדפיס הרה”ח ר' ישראל יפה מקאפוסט התחיל להדפיס את ה'טור' בשנת תקע”א; הדפסה זו היתה בתוך משך הזמן שניתן ל'טור' בהסכמות על הש”ס שנדפס בסלאוויטא בשנת תקס”ח, אלא שחלפו כמה שנים ולא הדפיסוהו בסלאוויטא, לפיכך התירו הרבנים למדפיס דקאפוסט שלא להתחשב בהסכמות אלו. אחרי שהתחילה הדפסת ה'טורים' בקאפוסט הכריזו, כנראה, מדפיסי סלאוויטא על רצונם להדפיס את ה'טור', ור”י יפה נאלץ למשוך את ידו בתום הדפסת כרך אחד בלבד משלושת חלקי או”ח. אך הדפסת ה'טור' בסלאוויטא החלה רק בשנת תקע”ה.  פרשה זו נזכרת בהסכמות להדפסת הש”ס הנוכחי בקאפוסט: [.באם שיבורר שהמדפיס דסלאוויטא שינה למהר”י [יפה] הנ”ל בהדפסת הטורים, היינו שמוהר”י הנ”ל התחיל להדפיס טורים ובאמצע ההדפסה התחיל המדפיס דסלאוויטא להדפיס ד' טורים, ומחמת זה הוכרח להפסיק מלהדפיס הטורים הנ”ל וגרם לו היזק רב.. ולא נעלם מאתנו מה שקיבל המדפיס דסלאוויטא מקודם על הדפסת טורים, אך לא הדפיס כמה שנים. ומבואר בהסכמות שעל סמ”ע ד' המבורג ועל של”ה ד' פפ”ד מהגאון המפורסם הנקרא בשם רבי ר' נפתלי כ”ץ, שכשאינו מדפיס תיכף בטלה ההסכמה, ונמצא היה רשות ביד מוהר”י להדפיס הטורים, וממילא כשהדפיס המדפיס דסלאוויטא שינה מהתקנה (מהסכמת הבי”ד דשקלאוו).   [ב] ..אם יתברר הדבר שהמדפיס דסלאוויטע שינה איזה שינוי בהדפסת הטורים.. כאשר עשה כן יעשה לו (הסכמת הג”ר משה מטשאווס). והנה, בשנת תקע”ו, יצא המדפיס ר”י יפה ופתח בהדפסת הש”ס בקאפוסט; הוא יצק במיוחד ”אותיות חדשים ומהודרים”, הדפיס ”עלין לדוגמא” ומודעות ואסף כשלושת אלפים חתימות של מנויים. ההסכמות דסלאוויטא לא נתעלמו ממנו ומהמסכימים עמו, ועיקר נימוקיהם להתרת ההדפסה התבססו על העובדה שלא נותרו בידי המדפיסים דסלאוויטא ש”סים למכירה, לפיכך בטל תוקפן של ההסכמות שלא ניתנו אלא להגן על המדפיסים מפני ההפסד. המסכימים מתחשבים גם בכך שסלאוויטא שוכנת בוואלין ואילו קאפוסט ברוסיא הלבנה, ולעובדה זו יש השלכות הן לענין סמכותם של רבנים לאסור על מדפיסים שמחוץ למדינתם, והן לענין החישובים הכלכליים של המדפיסים שבמדינה אחרת.         מדפיסי סלאוויטא לא אמרו נואש, והתחילו – בשנת תקע”ז – בהדפסה חוזרת של הש”ס; גם כאן נדפס מכתבו הנ”ל של אדמו”ר הזקן בעל התניא, והוסיפו את ”הסכמת הרבנים.. דמדינת וואלין” (והם הרה”ק: הר”ר אברהם יהושע העשיל מאפטא-מעזבוז [למשך ט”ו שנה], הר”ר ישראל מפיקאב בן הרלוי”צ מבארדיטשוב [למשך ט”ו שנה], הר”ר מרדכי מרגליות מסאטנוב [למשך כ' שנה], הר”ר מרדכי מקארעץ [למשך ט”ו שנה]). ועוד ”הסכמת הרבנים.. דמדינת ליטא” (והם: הר”ר חיים הכהן מפינסק [”..לבל להדפיס שום איש אחר במדינתינו כמתכונתה או באיזה שינוי וערמה.. כי עדיין לא נשלם משך הזמן שגבלו הגאונים בהסכמתם על שי”ן הראשונים, ובפרט שיש עדיין ת”י הרב הנ”ל כמה מאות שסי”ן חסרים מאותן שנדפסו מכבר מה שנצרך להשלים החסרון, ונאמן עלי הרב הנ”ל כפי כתיבת ידו הק'..”] והר”ר שמואל מקארלין-אנטאפלי [למשך ט”ו שנים]). עובדה בולטת לעין היא, העדרותם הכמעט מוחלטת של רבני החסידים מבין המסכימים להדפסה בקאפוסט; בראש המסכימים עומד הג”ר יהושע צייטלעש משקלאוו, והשאר גם הם משקלאוו, טשאווס ואמשטיסלאוו – מבצרי ההתנגדות. אבל בכל זאת בין המסכימים לש”ס דקאפוסט נמצא אחד מגדולי רבני חב”ד, ה”ה הר”ר אברהם שור מ”ץ דק' אורשא; שייכותו וקשריו עם אדמו”רי ורבני חב”ד אינה צריכה לפנים, והיא ניכרת בכמה וכמה מקורות. סביר שרבני החסידים לא חפצו לצאת לעימות ישיר עם מדפיסי סלאוויטא וגדולי הרבנים שעמדו לימינם, ובפרט שבראש ההסכמות התנוסס מכתבו של אדמו”ר בעל ה'תניא'. לא היה בכחו של המדפיס ר”י יפה להתמודד עם מדפיסי סלאוויטא והש”ס המפואר שלהם, ההדפסה התנהלה בעצלתיים. סיים ר”י יפה את פעילותו בקאפוסט ועלה לאה”ק. ידועה היא תשובתו של הג”ר יעקב מקארלין, והיא לו בספרו קהלת יעקב (וילנא תר”ז), חלק השו”ת, חו”מ סי' ב. בקשר לזכויות הדפסת הש”ס -  בין מדפיסי סלאוויטא לבין המדפיס בקאפוסט. ע”ד הריב אשר בין המדפיסים דווילנא והוראדנא ובין המדפיס דסלאוויטא, בענין הדפסת הש”ס אשר התחילו מדפיסי ווילנא והוראדנא באמצע הקיץ דשנת תקצ”ד,