בידספיריט | ”תזכו לחג טוב וכשר ויתבשר

”תזכו לחג טוב וכשר ויתבשר אך טוב לישראל” מכתב נדיר מהרה”ק רבי פנחס מנחם יוסטמאן בעל השפתי צדיק מפילץ להרה”ק רבי אלטר מאיר דוד יחיאל מוואלברום. - פילץ, תרס”... מכתב מילי דרחמי אודות כלה יתומה מבוגרת שנתקשרי בקשרי שידוכין עם חתן מוואלברום. אחרי שהחתן נאלץ להתגייס לצבא הסתבכו העניינים והרה”ק מפילץ מבקשו לפשר ביניהם. ”תזכו לחג טוב וכשר ויתבשר אך טוב לישראל כתקוות מוקירו המתאבק בעפר צדיקים. פנחס מנחם” מכתבים מהרה”ק השפתי צדיק מפילץ נדירים ביותר! המכתב לא נדפס עדיין. האדמו”ר הרה”ק רבי פנחס מנחם אלעזר יאסטמאן [תר”ט – תרפ”א], היה נכד האדמו”ר בעל ה'חידושי הרי”ם' מגור וגיסו של בעל ה'שפת אמת'. בילדותו עבר לגור בבית זקינו ה'חידושי הרי”מ' בגור, יחד עם בן דודו הרה”ק ה'שפת אמת' זי”ע - לימים גיסו ורבו - שעבר ג”כ לגור בבית זקינו לאחר שהתייתם מאב ומאם. יחד גדלו ונתחנכו על ברכי זקינם הגדול, שאף לקחם עמו לקאצק כדי ”שיזכו לראות יהודי אמיתי” (ובלשון קדשו: ”לאזן זיי אנקוקן א וואהרין יוד”). ברבות הימים היו שניהם למעתיקי שמועה, המנחילים בספריהם את תורת זקנם לדורות הבאים. רבינו הוא גם זה אשר יגע והוציא לאור את ספרי זקנו שנהפכו לנכסי צאן ברזל באהלי שם. בשנת תרכ”ד, בהיותו בן ט”ז שנה, השיאו זקנו עם נכדתו היתומה מרת הענדל לאה - בת בנו הצדיק רבי אברהם מרדכי אלטר זצ”ל (שנפטר בחיי אביו ה'חידושי הרי”מ'), ובשלהי דקייטא כשלא חש רבינו בטוב, שיגר זקנו אגרת אל הרה”ק רבי יעקב ארי' מראדזימין זי”ע בו מבקשו ”להתפלל עבור נכדי המופלג בתורה כ' פנחס מנחם מענדיל בן צינא פעסא אשר זה יותר משבוע חולה... הש”י ישלח לו רפואה שלימה במהרה בתוך שאר ח”י” לאחר פטירת סבו החידושי הרי”ם בתרכ”ו, היה מחסידיו של הרה”ק רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר שנפטר רבי חנוך העניך, היה לחסידו של גיסו הרה”ק רבי יהודה אריה לייב מגור-השפת אמת, אצלו היה יושב ראשונה במלכות, והיה מוציא ומכניס שאלות החסידים וענייני עסקנות שונים. לאחר פטירת ה”שפת אמת” בה' בשבט תרס”ה סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, בצוואתו כתב שלא היה לו סימן משמים שיקבל עליו תפקיד זה. ולכן עזב את העיירה גור כדי שלא יבואו אליו החסידים. הוא העביר את דירתו לפילץ שם התמנה לרב העיר. חלק מחסידי וממקורבי השפת אמת בכל אופן נמשכו אחריו ולא הסכימו להרפות ממנו, החסידים נסעו אליו לפילץ, ובדיעבד הוא קיבל אותם. לצד זאת, האדמו”ר ה”אמרי אמת” בנו של ה”שפת אמת” לא הסכים לקבל על עצמו את ההנהגה, כל זמן שהשפתי צדיק גר בעיירה גור, אחרי שהשפתי צדיק עבר לפילץ - כמה ימים לפני פורים חל אצל האמרי אמת שינוי, ובפורים ערך ”שולחן” בביתו למקורביו. כסבו הוא ניהל ישיבה בפילץ ובוויירשוב בה למדו בחורים צעירים. היה הרב הישיש בכל פולין, בשנת תרע”ב חלה מאוד, והוסיף לעצמו את השם ”אלעזר” כסגולה, ומאז נקרא ”פנחס מנחם אלעזר”. המונים נהרו אל הרבי מפילץ להתברך מפי קדשו, ורבות מסופר על כוחו בהמשכת רפואות וישועות. וכה העיד הרה”ק ה'אמרי אמת' מגור זי”ע לנכד רבינו: ”בשמים מקיימים את כל אשר זקנך מבקש”. רבים היו עדים לתפלותיו שהיו בתמימות נפלאה, כבן המתחטא לפני אביו, והיותן חדורות ביראת שמים טהורה, ועשו רושם במרום לפעול ישועה לכל מי שהזכיר עצמו לפניו. לאחר עשר שנים שגר בפילץ עבר עם משפחתו לוויירשוב, שם גר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה עבר לצ'נסטוחובה. נפטר ביום שבת בשעת סעודה שלישית והלווייתו נערכה ביום שני בגלל מחלוקת ודין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, ובסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. ע”פ המסורת, כל מי שפסק שעליו להיקבר בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם בתוך זמן קצר שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאוד שיקברוהו בפילץ. [למעשה התגורר רוב ימיו בגור, ורק אחרי פטירת ה'שפת אמת', בשנת תרס”ה, עבר להתגורר בפילץ, ולאחמ”כ בוויערשוב וטשענסטחוב. בכל שלושת מקומות אלו גם יחד התגורר ט”ז שנים, בעוד שבגור עצמה התגורר קרוב לשלושים שנה, והוכר בפי כל כ”רבי מענדל יוסטמאן מגור”. במשפחת בית גור היה מכונה ”דער גרויסער מענדעלע”, לחלק מהרה”ק רבי מנחם מענדל מפאביאניץ הי”ד (בן השפ”א) שהיה צעיר ממנו בהרבה, ולכן נקרא ”דער קליינער מענדעלע”]. חוץ מ”שפתי צדיק” על התורה, כתב גם חיבור גדול על הש”ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו. הרה”ק רבי אלטר מאיר דוד יחיאל ראטענבערג מוואלברום נולד בשנת תר”ב לאביו הרה”ק רבי יצחק מנחם ראטענבערג מוואלברום, אחרי עשר שנות ציפיה לזרע של קיימא הודות לברכת הרה”ק רבי ישכר בער מראדושיץ. נקרא על שם סביו רבי מאיר מאפטא ורבי דוד מלעלוב. בצעירותו חלה והוסיפו לו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים. נשא את בת הרה”ק רבי משה מקארוב בן הרה”ק השר שלום מבעלזא. בעת השידוך היה החתן כבן שמונה שנים בלבד. כל ימיו כיתת רגליו אל צדיקי דורו וכולם כבדוהו מאד וחלקו לו כבוד גדול וסמכהו להנהגת עם קודש. בהיותו עוד כבר שלשים אחר פטירת אביו היה אצל מרן הדברי חיים מצאנז ונתן לו הרה”ק מצאנז קויטעל עם פ”נ סך עשרה רייניש, ומאימת רבו לא הרהיב עוז בנפשו לקרוא את שמו בפניו, אז צוה הדברי חיים שיקרא הקויטעל לנגד עיניו ואמר לו ”הנני מברכך שבכח זה תהיה פועל ישועות עבור הכלל ישראל”. מרן הדברי חיים אף הפליא את יחוסו שהיה נכד בעל האור לשמים מאפטא. וכן היה שכל ימיו הרבה נפלאות ראו אצלו , חשוכי בנים נפקדו ע”י ברכותיו בזש”ק וכי אלו שקבלו ברכתו נפטרו מעבודת הצבא. ועניים ואבנים נתברכו בעשירות. חסידיו היו רבים ותחת הנהגתו היו פרוסים בכמה וכמה עיירות שבפולין שטיבלעך של חסידי וואלברום שחסו בצל כנפיו, וגם באו אליו חסידים שהסתופפו בצל זקנו רבי משה מלעלוב. הצטיין בעבודת ה' שלו, הרבה בסיגופים ובתעניות ובעיקר בטבילות במקוה גם כשהיו המים קפואים מקור. התפרסם בעצותיו הנבונות וסוחרים רבים התייעצו עמו בעניניהם, סופרו עליו גם סיפורי מופת רבים. נפטר בשנת תרע”א.