בידספיריט | הספד על הג' ר' אליקים

הספד על הג' ר' אליקים געץ באדאנסקי אב”ד קערמענד בכתי”ק הג' רבי יהודה ליב קעניגסבערגער אב”ד שטיינמאנגער. - הספד נרגש על מיתת הגאון הקדוש רבי אליקים געץ באדאנסקי אב”ד קערמענד בכת”י הגאון רבי יהודה ליב קעניגסבערגער אב”ד שטיינמאנגער בימי בה”ב כשהסאספו בבית הכנסת לתענית. והוא מציין שהגאון נפטר בליל יו”כ. בעמ' 6 בהספידו ”נלקחו מאתנו שני גדולי הדור הרב הגאון הגדול אדמו”ר מו”ה אליקם אב”ד דקהלה קדושה קערמענד, והרב הגאון מו”ה יה”ד בקהלה קדושה קיצע. ושני עמודי אש שהאירו לפנינו בהנהגתם”. ”כי אף שראינו בחי' הגאון זצ”ל רק צדקת ממון, ולא זז מדרך אבותיו אף פסיעה אחת, ופנה הכל להיטיה בני עיר.. ביראת י”י, והן בגמילות חסדים ועכ”ז הלשינו לצים עליו וחפשו אחריו להמציא על כל אחת ואחת ממעשיו הטובים צד פניה. על איש שכל ימיו חי' בחי' צער ובסוגופים, וראינו במיתתו כשנכנס יו”כ זמן מועט קודם המיתה כשסכו אותו איך שהצטער א”ע, שעבר על חמשה עינויים במשנה, והרגיע א”ע שהוא מוכרח מאחר שהוא בסכנה ופיקוח נפש דוחה הנ”ל”. הגה''ק ר' אליקים געץ באדאנסקי נולד בעיר צעהלים בשנת תקמ''א לאביו ר' יוזפא בראנטש בן ר' ליב מטריטש. תלמיד ר' לוי פאלאק אב''ד צעהלים. בשנת תקס''ד בהיותו אך בן כ''ג נתקבל לאב''ד קויבערסדארף, ולאחר שנתיים ימים נתקבל לאב''ד קערמענד שם שימש ל''ט שנים עד לפטירתו בליל יו”כ שנת תר”ה. עמד במשא ומתן עם גדולי דורו. הגה”ק מרן בעל ה”חתם סופר מכנהו בתשובותיו בתוארים מופלגים, ”עושה פלא”, ”החרוץ המופלא”, ”הרב המאור הגדול המופלג”, ועוד. נפטר בליל יום הכיפורים שנת תר''ה. חיבר ספר שו”ת ''נודע למשגב'' וספר ''משגב לעתות'', אבל שניהם לא נדפסו מעולם ונאבדו במשך השנים. הגאון רבי אריה יהודה לייב פאפער , נולד בתקל”ו בשטאמפא, תלמיד של מרן החתם סופר בפרעשבורג. החל משנת תקע”ב כיהן כרבה של טשוס, עד מינוי לרבה של קיצע בשנת תקפ”ג. נפטר בוינה בכ”ו באלול תר”ד ונקבר בקיצע. הכותב, הגאון רבי יהודה ליב קעניגסבערגער אב”ד שטיינמאנגער נולד בשנת תקנ”א לאביו רבי עוזר מצעהלים. תלמיד מרן החת”ס. חתן הגביר ר' אהרן אונגאר רה”ק ברעכניץ. בשנת תקע”ח כבר שימש בדיין ברעכניץ והיה יד ימינו של האב”ד הגאון רבי אלכסנדר מייזליש. לאחר מכן נתמנה כאב”ד הראשון של קהלת שטיינמאנגער (סאמבאטעהעלי) משנת תקצ”ט עד לפטירתו בשנת תרכ”ב.  13 עמ' כתובים. בסופו העתק תעודה בגרמנית בכת”י וחתימת הרב משנת תר”ד.