בידספיריט | עותק שהעניק הגה”ק המחבר לבנו

עותק שהעניק הגה”ק המחבר לבנו המו”ל הג' ר' יוסף שמואל סגל לאנדא אב”ד קעמפנא עם הקדשה עצמית שלו. מעון הברכות, דפו”ר, דיהרנפורט, תקע”ו. - ספר מעון הברכות חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון רבי ישראל יונה לנדא, אב”ד קעמפען. מהדורה ראשונה. דיהרנפורט, תקע”ו. בספרו מתייחס המחבר למה שכתב בן דודו רשכבה”ג בעל הנודע ביהודה נגד אמירת הלשם ייחוד, ומצדיק את המנהג. על השער חותמת עתיקה ומרשימה שלו : יוסף שמואל ב”מ ישראל יונה J S J L . וחתימת י”ק ”שייך לי לשמי שמואל הק' יוסף סגל לאנדא. בדף ב הקדשה עצמית ארוכה ויפה בכתי”ק ”מתנה נתונה מכבוד אאמ”ו הרב הגאון הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה כל רז לא אניס לי המפורסים בכל קצוי ארץ לו דומי' תהלה שבחו אין למללה נודע ביהודה ובישראל שמו מוהר”ר ישראל יונה סגל לאנדא נ”י ויופיע אלה דברי בנו אשר הובא על ידי הספר הנחמד הלז לבית הדפוס. שמואל הק' יוסף סגל לאנדא בהגאון המחבר ספר הלז ושאר חיבורים נחמדים אשר עדן לא זכינו לאורו” מתחתיו חתימה ”ישראל יונה במ”י הלוי לאנדוי”. זה לא זהה עם חתימתו הידועה של הגה”ק המחבר, אבי אולי לעת זקנתו ולכבוד בנו המו”ל חתם באופן ברור יותר? הקדשה יפה משנת תרכ”ב להחתן הרבני ר' מנחם מענדל הענשטיל (תקע”ט-תרמ”ג) מקעמפנא מאחד מבני משפחת המחבר. רבינו המחבר נולד לאביו הגאון רבי יוסף סגל לאנדא אב”ד ראהטין וחמעלניק בשנת תק”ט לערך. חתן הגביר הנודע בדורו הקדוש רבי שמואל בן משה ממשפחת פרץ מלוברטוב. שם ישב על שולחן חותנו במחיצת גדולי ישראל, ביניהם הרה”ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב הקדושת לוי, ורבי ישכר בער מזלוטשוב בעל בת עיני שהיו גם חתני משפחת פרץ משם. כ”כ התרועע שם עם הגה”ק רבי יוסף תאומים בעל הפרי מגדים.בעודו צעיר לימים בחרו בו פרנסי לובלין כאב”ד על מקום הגה”ק רבי צבי הירש מרגליות. אולם מששמע שהגה”ק רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ-האייזערנע קאפ ג”כ מועמד וויתר לו. אב”ד לובמלא, משנת תקמ”ו לערך אב”ד קעמפנא, שם ישב על כסאו ארבעים שנה עד לפטירתו בשנת תקפ”ד. נודע מאוד בדורו כצדיק עליון ופועל ישועות, גירש דיבוקים וחילק קמיעות, כפי אשר מעיו עליו הגאון רבי שמעון אורענשטיין אב”ד קאליש ”תבל הרעישה לנגדו, כי אליו נהרו רבים וכן שלימים, מקצוי ארץ באו לראות גדולותו ולשמוע חכמתו בנגלה ונסתר, וכל חולה שראה אותו נתרפא, כי מרגליות התורה והקבלה היתה תלויה על צווארו”. גם רעו הגה”ק מרן רבינו עקיבא איגר פנה אלוי בבקשה לקמיע עבור נער מעירו ”לזה נפשי בשאלתי מאוד מכבודו יעשה זה למעני, וישלח לידי ע”י דואר המוקדם קמיע עבורו, אולי יתן ה' ויצליח וממש כמחי' נפש מישראל”. נערץ ונקדש היה ע”י גדולי דורו, מסופר שכשבא להמגיד הקדוש מקאזניץ נעמד מכסכו וקיבלו בברכת ”ברוך הבא הרב מקעמפנא”. נפטר בשנת תקפ”ד. בנו הגאון רבי ”שמואל הק' יוסף סג”ל לנדא” (תק”ס-כסלו תקצ”ז), ממלא מקום אביו ברבנות קמפנא (נפטר בקיצור ימים בגיל 36), מחבר ספר ”כור הבחינה – משכן שיל”ה” (ברסלוי, תקצ”ז), שה”חתם סופר” כתב עליו בהסכמה לספרו: ”...אדם גדול בענקים, דולה מים מבורות עמוקים... גם לי נגלו תעלומות חכמתו, בהיותינו משתעשעים בהלכות רווחות... ודבריו מכוונים להלכה ולמעשה...”. קלא דף. 36.3 ס”מ.