בידספיריט | כתי”ק וחתימת הגה”ק המקובל רבי

כתי”ק וחתימת הגה”ק המקובל רבי יעקב ישראל אלגאזי. עוללות אפרים, אמשטרדם, ת”ע. - ספר עוללות אפרים. דרשות למועדי השנה ולשמחות. מאת רבי שלמה אפרים לונטשיץ. אמשטרדם, ת”ע. בדפוס שלמה בן יוסף פרופס. בראש השער רישום וחתימה ”חנני אלקים ויתן לי גם את זה חי' לאדר מהתק”ז ממעות המעשר אנכי תולעת יעקב באאמו”ר יום טוב אלגאזי ה”י” הגאון המפורסם רבי יעקב ישראל אלגאזי [ת”מ-תקט”ז], מרבני איזמיר, ומגדולי החכמים והמקובלים בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל והיה מראשיה. בין רבותיו היו רבי חיים אבולעפיה (בעל 'עץ החיים') ורבי יצחק הכהן רפפורט (בעל 'בתי כהונה'). שימש כראש ישיבת 'נוה שלום ברית אברהם' שבה למדו גדולי חכמי ירושלים, והיה חבר בבית דינו של הרב אליעזר נחום. החיד”א ספד לו. שימש כראשון לציון משנת תקט”ו ועד לפטירתו, ובנו הרי”ט אלגזי מילא את מקומו. חיבר ספרים רבים, ביניהם: 'שלמי ציבור', 'נאות יעקב', 'מענה לשון', 'אמת ליעקב', 'ארעא דרבנן' 'קהילות יעקב', 'מגיד דבריו ליעקב' ועוד. רבי יעקב ישראל אלגאזי הוא זה שהביא לדפוס את הספר הקבלי והשנוי במחלוקת 'חמדת ימים', מתוך כתבים שמצא בצפת. שאלת זהותו של המחבר נתונה עד היום במחלוקת, האם הוא נתן העזתי תלמידו של משיח השקר שבתאי צבי, או שמא המחבר הינו מקובל חשוב (בעל ה'לשם שבו ואחלמה' הגדיר את מחברו כ”אחד מקדושי עליון”). החוקר התורני הרב יחיאל גולדהבר במאמרו המלומד במגזין 'דאצ'ה', טוען כי הרב יעקב ישראל אלגאזי הוא בעצמו מחברו של ה'חמדת ימים' ורק מתוך ענוותנותו הרבה לא פרסם את שמו עליו. בשער ספר חמדת ימים הוא גם חותם באותו לשון ” תולעת יעקב בכמה”ר יום טוב אלגאזי” . נפטר בי' תמוז תקט”ז, החיד”א בעת ששמע את שמע פטירתו, הריץ אגרת קינה ותנחומים לבנו המהרי”ט וזה לשונו ”גלה יקרינו אביהן של ישראל, ונלקח ארון האלהי'ם עטרת ישראל... חשך עולם בעדי... אוי לו לדור שאבד מנהיגו, אוי לאזניים שכך שומעות, אולי לנו שכך עלתה בימינו, ווי לארעא דישראל... אוי מה היה לנו...” [1], א, ג-קכג דף. 32.3 ס”מ.