בידספיריט | אמת ליעקב - הקדשה מיוחדת

אמת ליעקב - הקדשה מיוחדת של המחבר המקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו להשר יאודה ליאון אדוט מווין. דפו”י, ליוורנו, תר”ג. - ספר אמת ליעקב, מאת המחבר המקובל רבי יעקב שאלתיאל נינייו. מפתחות ונתיבים בשלושה ספרי המהרח”ו. עץ חיים, מבוא שערים ושער ההקדמות מסודרים לפי סדר א' ב'. בספר הובאו לראשונה חידושים בקבלה מתוך כתבי יד של גדולי עולם: 1. כוונות מאת הרש”ש שלא ידועים ממקום אחר. 2. תשובות מאת המהרי”ט אלגאזי בענין כוונות בשנת השמיטה. 3. שו”ת והקדמות לענין כוונת התפילות מכתב יד רבי אביגדור עזריאל. 4. חידושים מרבי רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי נכד הרש”ש. 5. חידושים מאת רבי דוד מאג'אר. 6. חידושים מאת רבי דוד פארדו. ועוד. ליוורנו, תר”ג-תר”ד. מהדורה יחידה. דפוס האחים אשכנזי. מעבר לשער הספר מתנוססת לתפארה הקדשה ארוכה בכתב ידו וחתימתו המסולסלת של המחבר אל הגביר סר ר' יאודה אדוט ראש קהילת הספרדים בווינא. יש כאן מליצה נהדרת ”אנכי איש צעי”ר המחבר, תולעת יעקב, זה מנחת ענ”י בעוניי”ו, (= נינייו)”. הגאון המקובל הנודע רבי יעקב שאלתיאל ניניו נולד בירושלים בשנת תק”ס בערך וגדל בצל מקובלי ישיבת בית אל, יצא כשד”ר טבריה ובכל מקום שעבר השאיר רושם רב, רמ”ש גירונדי נפגש עמו וכותב על כך בספרו תולדות גדולי ישראל (עמ' 359) ”זכיתי לקבל פניו היקרות בעברו דרך שליחותו וראיתי חסידותו ופרישותו מדרכי העולם הזה, עוסק בתורה לשמה”. נפטר בחצי ימיו בשנת תר”ט בערך. התפרסם ביותר על שם ספרו זה אמת ליעקב. והגאון רבי חיים פלאג'י מזכירו פעמים רבות בכבוד גדול. השר המפורסם רבי יהודה ליאון אדוט נולד בשנת תקל”ד בקושטא. ראש קהילת הספרדים בוינה, עשיר גדול ומקורב למלכות. פעל בכל כוחו, והיה נחלץ תמיד לסיייע לירושלים ולשלוחיה וגם הפקוא”מ נסתייעו בו . הוא אף עזר למחברים להדפיס חיבוריהם. מסופר שהגאון רבי חיים פאלאגי פנה אליו במכתב שיפנה לבארון רוטשילד בבקשת תמיכה להקמת בית החולים היהודי באיזמיר. נפטר בן צה שנים בשנת תרכ”ט. מוזכר באגרתו של רבי אברהם אליעזר הלוי אב”ד טריאסטי אל מרן החתם סופר שנכתבה ביום ז' ניסן תקפ”א שנדפסה באיגרות סופרים כתבי החת”ס אגרת נט. כן הוא מוזכר בשער ספר קנאת ציון שנדפס באמשטרדם תר”ו ”וגדול ה מקנא אשר קנא לאלדיו ויתן לכסף מוצא למען דפו”ס את ישראל זה ספר קנאת ציון למען יפצו מעינותיו חוצה דין הוא הדר בקדש נהדר אוהב התורה ולומדיה למחזיקים בה ותומכיה יראת ה' היא אוצרו הגביר החכם המרומם אור יומם כמוהר”ר יאודה ליאון אדוט נר”ו אשר איתן מושבו ב עי”ת ווין יע”א יה”ר זכות התורה תהיה לו למגן וצנה הוא ובניו כל הימים דור ישרים יבורך כיר”א” כן הוא מוזכר בהקדמת הרב רבי ראובן ברוך חכם דק”ק ספרדים בוויען לספר ברכי יוסף מהדורה שניה (ווינא תר”כ) בתוארים ”איש חיל רב פעלים צדיק תמים סיניור ליאון יהודא אדוט נר”ו” חותמת האדמו”ר מדרוהוביטש רבי מרדכי דוד טייטלבוים (בערך תר”ו - כסלו תר”פ), בן רבי נחום צבי טייטלבוים מדרוהוביטש (אחי ה”ייטב לב” ונכד ה”ישמח משה”), וחתן הגה”צ רבי חנינא הורוויץ אב”ד אולינוב. כיהן כאב”ד סטיטשין ואח”כ כאב”ד דרוהוביטש. בן-דודם של האדמו”ר ממונקאטש בעל ”מנחת אלעזר” ושל האדמו”ר מסיגט בעל ”קדושת יו”ט”. בשנת תרס”ב עלה לארץ ישראל, שם היה נחשב מגדולי העדה ושמו מתנוסס ראשון בקול קורא מהתקופה ההיא. כמקובל ומומחה בתורת הסוד, חיבב רבינו מאד את היישוב המתחדש במירון ובשלב מסוים עבר להתגורר סמוך ונראה לציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. התגורר גם בצפת, ונודע בה בשם האדמו”ר מדרוהוביטש. בנו הוא האדמו”ר מהוסאקוב רבי יצחק טייטלבוים הי”ד, אביו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים האדמו”ר מהוסאקוב-באר שבע. [5], קמה, [1] דף. 30.5 ס”מ.