בידספיריט | קדוש ונורא! עותק היהודי הק'

קדוש ונורא! עותק היהודי הק' מפשיסחא, מחותנו רבי דוד מלעלוב, בנו רבי משה מלעלוב, חתימת נכדם הרה”ק רבי יצחק מנחם הלוי ראטענבערג מלעלוב, וואלברום. ספר משנת חסידים. - ספר מִשְׁנַת חסידים, קיצור חכמת הקבלה ע”פ האר”י, מאת רבי עמנואל חי ריקי. אמשטרדם, ת”ק. מהדורה שנייה שנדפסה בחיי המחבר. עותק חסר. בדף הראשון רישום יחוסו של עותק קדוש ומוקדש זה בכתי”ק נכדם האדמו”ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז - ווידיסלאב המפרט ייחוס העותק דוד אחר דוד ” ב”ה זה הספר הקדוש היה רכושו של זקני רבינו הקדוש ונורא שמו היהודי הקדוש זי”ע מפרשיסחא והוא נתן במתנה לזקני רבינו הק' רבי ר' דודל זי”ע מלעלוב ובא בירושה לבנו הק' הרבי ר' משה זי”ע. ואחרי כן לחתנו הוא זקני הה”צ ר' יצחק מנחם זי”ע ואחריו לבנו הה”צ ר' אלטר ... אבי אמי” כ”ד נכדם מנחם בנימין בנציון ראטענבערג הלברשטאם” ”חתימת ידו של זקני הה”צ ר' יצחק מנחם ...תחלת סדר מועד בסה”ק זה”. ואכן בדף לד ע”ב חתימת רישום בעלות בכתי”ק הרה”ק רבי יצחק מנחם ראטענבערג מלעלוב, ”שייך להרב ר' יצחק מנחם הלוי מלעלוב”. בדף יג חתימת י”ק  ”יצחק מנחם הלוי” כתי”ק אינו ידוע משום מקור אחר אבל ככל הנראה שני החתימות הם בכתי”ק, ובפרט שבדף יג כתוב רק 'יצחק מנחם הלוי' ולא מסתבר שאחר זולתו היה כותב עליו כך. וכך מעיד גם נכדו הנ”ל. נדיר ביותר, לא ידוע על שום ספר או מכתב ממנו!  הרה”ק הנורא רבי יעקב יצחק רבינאוויטץ-היהודי הקדוש מפשיסחא.  נולד בעיירה פשדבורדז. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתקרב לחסידות בהשפעת הרה”ק רבי משה לייב מסאסוב . רבי דוד מלעלוב צירפו לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה ”היהודי” משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, וכינוהו בסתם ”יהודי”. רבי יהודה אריה ליב אלתר ה”שפת אמת” מגור פירש, שבחרו בכינוי זה משום ”שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי”. נפטר בי”ט בתשרי תקע”ד ונקבר באהל בפשיסחה.את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא. מחותנו הרה”ק רבי דוד (הראשון) מלעלוב נולד בשנת תק”ו לאביו רבי שלמה צבי בידערמאן מלעלוב. תלמידם של הרבי רבי אלימלך מליזענסק ושל רבינו החוזה מלובלין. אחד מתלמידיו הידועים ביתר של רבנו, הינו הרה”ק רבי חיים דוד מפיטערקוב, אותו החזיר רבנו בתשובה ותווה לו את הדרך בה יילך, לימים נעשה רבי חיים דוד עצמו לאדמו”ר פועל ישועות. רבנו אף קירב את הרה”ק רבי שמחה בונים מפרשיסחא לדרך החסידות. בין תלמידיו נודעו גם הרה”ק רבי יצחק מווארקא, הרה”ק רבי ישעיה מפשדבורז' ורבי חנוך מווארשא בעל יסוד אמונה. בנו הרה”ק רבי משה מלעלוב נולד בשנת תקל”ז לאביו הרה”ק רבי דוד מלעלוב . היה חתנו של הרה”ק היהודי הקדוש מפרשיסחא . בשנת תקע”ג החל למלא מקום אביו בהנהגה ולחצרו נהרו מכל רחבי פולין. בין תלמידיו המפורסמים היה הרה”ק בעל תפארת שלמה מראדומסק. הרה”ק הבאר משה מקאזניץ התבטא עליו: ”הרוצה לראות את צורתו של משה רבינו- יסתכל עליו”.בשנת תרי”א עלה לירושלים באמרו שאם יזכה להגיע לכותל - יחיש את הגאולה. תלמידו הרה”ק התפארת שלמה מראדומסק אמר שנכסף לעלות לאר”י כי הוא ”בעלה דמטרוניתא” כיוסף הצדיק . (ואמנם נסתלק בסדר ”ויחי” בו פטירת יוסף הצדיק) הרה”ק רבי ישראל מרוזין המליץ על נסיעתו : ”אין ”פולין” (ראויה) לאור הנר” כשבא לאר”י חלה, וכשראה שחליו מכביד , ציוה לשאתו במיטתו אל הכותל. אולם כשקרבו אל הכותל הצליח מעשה שטן והערבים רגמו אותם באבנים, והוכרחו לחזור. באותו יום, י”ג טבת שנת תרי”א, נסתלק ומנו”כ ליד קבר זכריה הנביא . נכדם הרה”ק רבי יצחק מנחם ראטענבערג נולד בשנת תקפ”ב לאביו הרה”ק רבי פנחס מאפטא, בנו של הרה”ק רבי מאיר מסטאבניץ וסטאשוב בעל האור לשמים. היה חשוב מאוד אצל גדולי הדור [ראה מכירת אפעל 21 לוט 109 מכתב כולו בכתי”ק מרן הדברי חיים מצאנז אליו עם התוארים ” לכבוד אהובי ידידי הרב החסיד המפורסם בנש”ק בוצינא קדישא כקש”ת מו”ה יצחק מנחם נ”י ויזרח”]. נשא את הרבנית גאלדא אסתר בת הרה”ק רבי משה מלעלוב. [יש שכתבו שכיהן כאדמ”ר כבר משנת תקצ”ז, אבל זה לא כ”כ מסתבר]. כשעלה חותנו הרה”ק רבי משה מלעלוב לא”י בשנת תרי”א מילא את מקומו בלעלוב. ממנה עבר בשנת תר”ל לערך לוואלברום עד לפטירתו בשנתו הנ”ב, בשנת תרל”ד. את מקומו בוואלברום מילא בנו הרה”ק רבי אלטר דוד מאיר יחיאל. האדמו”ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז - ווידיסלאב [תרמ”א-תשי”ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה”ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה”ק רבי יוסף זאב בהרה”ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה”ק רבי אלתר דוד מאיר יחיאל מוואלברום וע”ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, לעלוב, צאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה”ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי”ם. במקור [6], קלב דף. בעותק זה ישנם [5], ג-קלא דף. 15 ס”מ.