בידספיריט | עותק הג' ר' משה שיק

עותק הג' ר' משה שיק אב”ד חוסט- חתימות הג' ר' שמואל דוד הכהן פרידמאן דומ”ץ חוסט-חתימת ר' יוסף שיק בנו בכורו של המהר”ם שיק- כת”י הג' ר' ישכר בעריש אורענשטיין החברותא של מרן הס”ק מוויזניץ- חתימת הג' ר' משה יוחנן ראזענבערג ממיהאלפאלווא. - ספר שחיטות ובדיקות מרבי יעקב ווייל, עם הגהות גבול בנימין לרבי בנימין וואלף וינטרניץ. ווין, תקפ”ד. בדף הפורזץ רישום בעלות בכת”י בנו-חורגו ר' ישכר בעריש אורענשטיין [בן הגאון רבי חיים אברהם ארענשטיין אב”ד בארדיוב, אשר רבינו המהר”ם שיק נשא את אלמנתו בזיוו”ש]. ” זה הספר הקדוש מישך שייך לכבוד אמ”ו אבי חורגי הגאון המהולל המפורסים בוצינא קדישא חסידא ופרישא רשכבה”ג מו”ה משה שיק שליט”א אבדפ”ה חוסט. תלמידו וב”ח השותה את דבריו הקדושים הק' ישכר בעריש בהגאון מהרח”א זצ”ל ארענשטיין מבארטפעלד” בראש דף הראשון חתימה ”לה' הארץ ומלואה הק' יוסף בהגמהרשי”ק זצ”ל” הג”ר יוסף שיק נולד לאביו המהר”ם שיק בשנת תקצ”ה כשהתגורר בהאליטש. חתימות בנו ר' אהרן חיים שיק מחוסט . נולד בשנת תרכ”ו ונימול ע”י סבו המהר”ם שיק, וכפי שרשם בפנקס מוהל שלו ”כ”ב סיון תרכ”ו ל' מלתי הילד אהרן חיים בן בני מו”ה יוסף נ”י וגם הייתי סנדק אצלו”. נזכר בהקדמת אביו לתשובות מהר”ם שיק חיו”ד תרמ”א בני הב' החשוב אהרן חיים שליט”א ובהקדמתו לפירושי המהר”ם שיק על מסכת אבות תר”נ בני הבח' הצו”מ בתו”י טו”ה חיים נ”י. הגאון רבי ישכר בעריש אורענשטיין היה גדול בתורה ומפורסם לירא ה' גדול ולמד אצל אביו חורגו מרן במשך שבע שנים. נשא את בת ר' אליעזר שימשאוויטץ מבידעוולא, שהיה מזקני חסידי הצמח צדיק מוויזניץ. עז היה רצונו של החותן שגם חתנו הטרי יסתופף בצל הצ”צ כמו חתניו הקודמים, ובנוסעו לר”ה לקחו עמו והכניסו סמוך למקום מושבו של הצדיק. בעת תפלת מוסף חש רבי בעריש ברעו הקיא הרבה. כשסיית הצ”צ את תפילתו שאלו איך אתה מרגיש כעת? השיו לו ר”ב: נקיתם לי את המעיים, וכעת הנני מרגיש כחסיד של אדמו”ר. רבי בעריש השאיר אח”כ את משפחתו, נסע לוויזניץ שם למד בחברותא עם מרן הסב”ק מוויזניץ ועם אחיו הרה”ק רבי חיים מאנטוניא. ורק אחת לחצי שנה היה חוזר לביתו. גם כשהס”ק היה אב”ד בידעוולא היה לומד איתו בחברותא. היה מאריות שבחבורה אצל מרן הס”ק כל ימי חייו. כמה חתימות הגאון הנודע רבי שמואל דוד הכהן פריעדמאן [אחד מהם כנראה בכפר הראבאניץ, שם נישא בזוו”ר בשנת תרל”ד]. נולד בשנת תרי”ח לאביו הגאון רבי צבי. הסתופף בצל מרן הרברי חיים מצאנז, שהורה לאביו שמכיוון שהוא עילוי להשיאו אשה בגיל צעיר. ואכן התארס בגיל 12 לזוגתו הצדקנית מרת צפורה בכפר הראבאניץ. אך מפאת גילו הצעיר שלחו הוריו ללמוד בישיבת המהר”ם שיק בחוסט ואף רשם את שיעוריו. משם המשיך לישיבת הייטב לב בסיגעט. הסתופף גם בצל הרה”ק הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תרל”ז לערך התחיל את דרכו ברבנות כדיין בעיר ווערעצקי הסמוך לכפר הראבאניץ הנ”ל.  בסביבות שנת תר”ן נקרא ע”י ראשי קהילת חוסט המעיטרה לשמש להם כדיין ומו”ץ. התפרסם כבעל הוראה מובהק, עסק רבות בתקנת עגונות ושבחו מפי גדולי הדור. שימש שם בחוסט תחת כמה רבני העיר עד לפטירתו בשנת תרצ”ג. חתימת הגאון רבי משה יוחנן ראזענבערג  ממיהאל פאלווא. היה מקורב אצל צדיקי דורו וביניהם הבני יששכר ורבי מאיר”ל מפרעמישלאן. כאשר הגיע פעם לפרעמישלאן שאלו הרבי ר' מאיר ”יאמר נא רבי משה יוחנן כשמישהו בסביבותיכם נמצא בצרה וזקוק לישועה אל מי מהצדיקים הולכים לבקש להתפלל בעדו” השיבו רבי משה יוחנן ”אל המרא דאתרא”. ”בטלנים שכמותכם” ענהו הרבי ר' מאיר ”האם אינם יודעים על רבי משה יוחנן הנמצא ביניהם?”. עם הסתלקות אביו האב”ד רבי צבי הירש ביקשו בני קהילת ערמיהאלפאלווא להושיב את בנו רבי משה יוחנן על כסא אביו אך הוא בענותנותו סירב בדבר ואמר כסא הרבנות עוד יחזור בבוא הזמן לידי יוצאי חלצי. ואכן אחרי עשרות שנים נתעטר בכתר הרבנות של העיירה נכדו אשר שמו בקרבו הלא הוא רבי משה יוחנן שאנפעלד. הגאון רבי רבי משה יוחנן ראזענבערג נפטר בשנת תר”ח. מח דף. 18.6 ס”מ.