בידספיריט | כתי”ק וחתימת הרה”ק רבי אלימלך

כתי”ק וחתימת הרה”ק רבי אלימלך סגל מטאהש- חתימת בנו רבי חיים שלמה מחוסט- עותק נכדו הרה”ק מטאהש בצעירותו כאב”ד נירטאהש. - מקראות גדולות- יחזקאל. דפוס לובלין, תרע”א. בדף הפורזץ כתי”ק וחתימת הרה”ק רבי אלימלך מטאהש ”גם אני מעיד שזה התנ”ך שייך לבני הרב ר' חיים שלמה שליט”א אלימלך סגל” בדף הפורזץ חתימת בנו הרה”צ רבי חיים שלמה אבדק”ק חוסט ”חיים שלמה לאווי סגל” בדף הפורזץ ובדף השער חותמות נכדו הרה”ק מטאהש מהשנים שכיהן בטאהש, הונגריה מיד אחרי השואה  ”משולם פייש סג”ל לאווי רב דק”ק נירטאשש” הרה”ק רבי אלימלך סג”ל מטאהש (תרכ”ה-תש”ג) נודע בצדקותו וקדושתו וכפועל ישועות, סיפרו עליו סיפורי מופת, ונהרו אליו מכל רחבי הונגריה, ובפרט בשמחת תורה ובפורים שאז נושעו אלפי אנשים. בן הרה”ק השרף רבי משולם פייש הלוי מטאהש - האדמו”ר הראשון בשושלת טאהש, נולד לעת זקנת אביו לאחר שנסע לליז'נסק להתפלל על ציונו של הרבי רבי אלימלך כדי שיזכה לבן, ונקרא על שמו של הרה”ק רבי אלימלך מליז'נסק. בילדותו היה אביו קורא לו הרבי ר' אלימלך. חתן הגאון רבי יצחק אייזיק ווייס אב”ד סוואליווא. התייתם בגיל צעיר וגדל בבית גיסו הרה”ק מקאסאני בעל 'בני שלשים'. תלמיד בעל 'ייטב לב' , היה תלמידו המובהק של אדמו”ר הק' רבי אליעזר צבי ספרין  מקומרנא, רבי אליעזר צבי אף הסמיך את רבי אלימלך ”להיות רבי ומנהיג ישראל ולקרוא קוויטלעך, כן הסתופף בצל הרה”ק רבי צבי אלימלך מבלוז'וב. נכדו האדמו”ר הרה”ק רבי משולם פייש מטאהש אמר עליו כי הוא חושב שלא היה עוד אדמו”ר שהיה בעל מופת כמוהו. בנו הרה”צ רבי חיים שלמה אבדק”ק חוסט נולד בטאהש בשנת תרנ”ג. נסמך להוראה מהגונים הלבושי מרדכי, המהרש”ג ורבי אבררהם יוסף גרינוואלד אב”ד חוסט ואונגוואר. בשנת תרע”ג נשא את בת הרה”ק רבי ישראל יעקב לייפער מחוסט בן הרה”ק רבי מרדכי מנדבורנא. שימש כמה שנים באדמור”ת חוסט על מקום חותנו, ובשנת תרח”ץ היגר לארה”ב. נכדו הרה”ק רבי משולם פייש סג”ל לאווי [תרפ”א-תשע”ה], האדמו”ר הרביעי של חסידות טאש. זקן האדמו”רים בדורנו, משרידי דור דעה, שמסכת חייו הייתה כולה קדושה, תורה ותפילה, לצד מעשים כבירים של צדקה וחסד. בשנת תשי”א עקר למאנטרעאל שבקאנאדא, עמו הגיעו בסך הכל שמונה-עשרה משפחות מחסידיו. עם השנים התקבצו סביבו חסידים רבים. עבודתו בעריכת השולחנות היתה מחזה נורא הוד, בסביבות השעה 12 בלילה נטל ידים לסעודת שחרית, והיתה זו הסעודה היחידה שאכל במשך היום. נטילת ידים היתה אורכת משך זמן רב מאוד, (האדמו”ר מסקווירא אמר על כך: שידוע בשם הבעש”ט, שאת סוד נט”י אין מגלין אלא לחד בדרא, וכשנפטר ה'אור החיים' גילו אותו לבעש”ט. והפטיר הרבי מסקווירא ”שבדורינו בעל סוד נט”י הוא הטאשער רבי”). מצות הצדקה היתה פרק מיוחד במסכת חייו הקדושה, את כל כספי הפדיונות הרבים חילק לנזקקים, כאשר הגבאים רואים ועיניהם כלות. מסופר על יהודי נגיד ועשיר גדול, שנכנס אל האדמו”ר לקבל ברכה, והשאיר מעטפה עם טשעק על סכום עתק של רבבות דולרים לפדיון נפש. לאחר שיצא מהאדמו”ר, התעכב מעט ושוחח עם הגבאים, וכשפנה לעבר רכבו בכדי לשוב לביתו פנה אליו יהודי שביקש להצטרף לנסיעה, והלה הסכים בשמחה. בדרך ראה הנגיד כי הטרמפיסט שעמו פותח מעטפה, זו הייתה המעטפה שהנגיד השאיר אצל האדמו”ר, וכנראה היהודי האורח, שהיה נזקק, נכנס אחריו לאדמו”ר, והאדמו”ר נתן לו את המעטפה כמות שהיא. הרבי נודע בדבקותו הרבה בהשם, ידועה האמרה בשמו: ”אילו היו לי כ”כ הרבה דולרים כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה (כל העולם לפני ה') כלא חשיב' הייתי עשיר גדול” , לאחר כמה רגעים תיקן את עצמו ואמר ”אפילו אילו היה לי רק 'סנטים' כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה כלא חשיב', הייתי גם כן עשיר גדול” . מופתים לרוב 'התגלגלו תחת שולחנו' מדי יום ביומו, ורוח הקודש דיברה מתוך פיו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים 'עבודת עבודה'. [1], ריט דף. 22.6 ס”מ.