בידספיריט | מכתב מהאדמו”ר הריי”ץ מליובאוויטש ”יש

מכתב מהאדמו”ר הריי”ץ מליובאוויטש ”יש לו הרגש של תמים, ונהניתי במאד”. טבת תש”ז. - מכתב עוז מאת האדמו”ר הרה”ק רבי יוסף יצחק מליבאוויטש, להרב מוה”ר אלכסנדר סנדר יודסין, על אודות בנו ר' יצחק ”יש לו הרגש של תמים, ונהניתי במאד. והשי”ת יצליחהו בכל הדרוש לו בגשמיות וברוחניות ”. מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו”ר הריי”ץ, וחתום בחתימת יד קדשו: ”יוסף יצחק”.  ברוקלין, ניו-יורק, ר”ח טבת, תש”ז. הרב אלכסנדר סנדר יודאסין (תרנ”ז-תשמ”ג) היה מחשובי רבני חב”ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש”ס וספר התניא. נולד בשנת תרנ”ז בעיירה רוגוצ'וב. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, בעיירה רציצה שבביילרוסיה, ובשנת תרס”ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בקיץ תרע”ד היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם אדמו”ר הרש”ב בנאות דשא בזאולשא. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בביתו של הרב דוד צבי חן (הרד”צ חן) רבה של צ'רניגוב, שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. כעבור זמן עבר בפקודת אדמו”ר הרש”ב לחרסון, ויחד עם תמימים נוספים הקים סניף של ישיבת תומכי תמימים שם חזר דא”ח בכל שבת. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל הסמכה לרבנות בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין וקידושין מהרד”צ חן. בחתונתו שהתקיימה בחודש אדר תרפ”א עם רעייתו חיה בתיה בת ר' דוד ואסתר לאה, היה הגאון האלוקי רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, המסדר קידושין. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריבוי רוג שבאוקראינה וסביבותיה. בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונאסר כמה פעמים. לבסוף בשנת תר”צ גירשוהו מהעיר. בתחילה רצו לשלחו לאיי סולובקי, אך לבסוף הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב. בשנת תרצ”ד עלה לארץ הקודש, והתיישב בשכונת נווה צדק בתל אביב. הרב שניאור זלמן סלונים שהיה רבה של קהילת חב”ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי הרבי הריי”צ אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.