בידספיריט | סידור רבי יעקב עמדין ח”ג

סידור רבי יעקב עמדין ח”ג – אלטונא תק”ח . מהדורה הראשונה שנדפסו בבית הדפוס שבבית המחבר. סגולה! הגהות עתיקות בחיי המחבר נגד מתנגדיו. - חלק שלישי של המהדורה הראשונה של הסידור הנודע 'סידור רבי יעקב עמדין' (שלימים נקרא 'סידור בית יעקב') עם הלכות ופירושי היעב”ץ על דרך הקבלה. ספר סגולה שנדפסה בבית המחבר. חלק ג – ” בירת מגדל עז... ברכות שמים”. תק”ח. הלכות והנהגות מלידה ועד זקנה ושיבה. כמה הגהות עתיקות (קצוצות בחלקן) מת”ח בעל שיעור קומה בחיי המחבר. בדף נ כתב הגהה חריפה נגד מתנגדי היעב”ץ ”יסתום פי דוברי שקר הדוברים על צדיק שכתב שבדברי חז”ל מותר להרהר בבה”כ [אף שכל דבריו אמת וצדק ואין להרהר אחריו], אמרתי לרשום כאן באר היטב שמה שכתב הרב המחבר בזה אינו מדעת עצמו כי אם כמו שכתב בהדי' שאביו הגאון האמיתי המנוח מוה”ר חכם צבי זלה”ה אמר הדברים האלה. ומי הוא זה ואיזה שיבא אחרי המלך מלכי רבנן לכתוב ...נגדו. עכ”פ יהי' איך שיהי' אתם שוטים מה לכם נגד המחבר נר”ו” בדף שיא ע”ב ”עליו נאמר חכם עדיף מנביא כי הוא ניבא מתוך חכמתו הנפלאה את כל אשר קרהו [לא] נפל דבר” בדף מו הוא חותם בתחילת ההגהה ”אמר יהודא ברמ”ז לפי דברי קדשו נוכל לומר...” גדולי ישראל הפליגו בטיבו ובקדושתו של הסידור שלפנינו. מסופר על מרן ה”חתם סופר” : ”אשר מנעוריו חשקה נפשו בחיבורי הגאון מהר”י יעב”ץ, וסידור עמודי שמים היה שעשועיו” (ליקוטי חבר בן חיים). החת”ס כתב על סידור זה : ”דברי הגאון ז”ל המה קילורין לעינים ומרפא לנפש, ולשונו צח ונקי, ירווה צמאונו כל ההוגה בו בעתות הפנאי” (ליקוטי שו”ת חת”ס, לונדון תשכ”ה, הסכמות, סימן ג). המהדורה הראשונה ידועה בסגולתה כאשר צדיקים התבטאו אודותיה שהמתפלל בה אין תפילתו שבה ריקם! למרות העובדה שסדור רבי יעקב עמדין נדפס בנוסח אשכנז, הוא התקבל במיוחד בחוגי החסידות והוא אף נדפס במהדורות נוספות (חלקן בנוסח ספרד!) בהסכמותיהם של גדולי האדמו”רים. מרן הבעש”ט זי”ע אמר עליו: ”הגם שאינו חסיד, אך הוא דבוק כל הזמן בשלש ראשונות” – בג' ספירות חב”ד (ה”חקל יצחק” מספינקא בהסכמה לעץ אבות). כמו”כ מסופר שהבעש”ט אמר לרבי אפרים אחי היעב”ץ: ”אחיך היעב”ץ כל היום דבוק בעולמות העליונים”. בספר ”צרור החיים” מביא בשם הבעש”ט: ”חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש”ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר”ר יעב”ץ זצ”ל, זי”ע”. האדמו”ר בעל ”ישועות משה” מויזניץ כותב בהסכמתו לסידור היעב”ץ של מהדורת אשכול : ”סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה”ק ואבוה”ק זי”ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח”. המהדורה הראשונה שלפנינו הייתה מבוקשת ונדירה כבר לפני מאתיים שנה.כפי שכתב האדמו”ר רבי מרדכי מטשרנוביל בהסכמה למהדורה השניה של הסידור שנדפסה בקוריץ בשנת תקע”ח, שהואיל וחביבים דבריו של היעב”ץ כבר נטשטשו הסידורים ולא נמצא אף אחד בעיר. מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע”ח, ביוזמת ובהסכמת גדולי החסידות האדמו”ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא והאדמו”ר רבי מרדכי מטשרנוביל. במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ”ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי, ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין. רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: ”על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה”. סטפנסקי, ספרי יסוד 415. שיב דף. חסר 2 דף בסוף. (יש עותקים מעטים שנדפסו בהם שצה דף המסתיימים באמצע עניין. אך רוב העותקים הם כמו העותק שלפנינו, שנכרכו בהם רק שיד דף, וכאמור העותק הנוכחי מסתיים בדף שיב.) .16.7 ס”מ.