בידספיריט | מכתב ארוך וחשוב בכתי”ק מרן

מכתב ארוך וחשוב בכתי”ק מרן הרה”ק האמרי אמת מגור, 190 מילים! תרפ”ח. - כידוע דרכו בקודש של הרה”ק האמרי אמת היתה לכתוב בקיצור נמרץ. נדיר ביותר למצוא מכתב כה ארוך בכתי”ק! 1. מכתב ארוך ומנומק היטב מהנהלת ישיבת שפת אמת בירושלים אל רבם הרה”ק האמרי אמת מגור אודות קו”ק שהדפיס בן אחיו רבי חיים אלעזר אלטר עפ”י ציווי אביו הגה”ק רבי מנחם מענדל אלטר מפאביאניץ. הקו”ק היה בנוגע לאופן עשיית ציצית והועד סברו שהעיסוק בזה יגרום נזק להישיבה, ובמיוחד שהדפיס הקו”ק בלי לבקש רשותם מקודם. ירושלים, חודש אדר תרפ”ט. 2. במענה להמכתב כתב מרן האמרי אמת מכתב ארוך של שני צדדים אודות כספי ועניני הישיבה, בתוך הדברים מזכיר את בנו הלב שמחה מגור ”וסך 280 תתן לבני ר' בונם שי' עבורי גם מכתבי הרצוף אליו בזה”.  בהמשך הוא מאלפם בינה אודות פיטורי מלמד ברגע האחרון: ”ובדבר שאלת ידידנו הר”מ ליפשיץ בדבר כתה הנמוכה זה השאלה הי' צריך להיות נשאל באיזה חדשים מקדם, כי המלמד אליו הוא נושא א”נ ואיך ביום האחרון להודיעו זה לא יתכן. ע”כ הגם שהכנסות הישיבה מיעוטים, עכ”ז עכ”פ חורף הבע”ל מוכרח שיתקיים הכתה נמוכה ואנחנו נקוה לישועת השי”ת שיתרבה הכנסת הישיבה”. ”ע”ד האתרוגים למי שהובטח אשתקד לשלוח לו צריכים לקיים ההבטחה” וממשיך בנוגע אורך זמן הלימור אחרי החתונה: ”הודיענו אם אמת בהשמועה כי ישנם מי מהוועד שיאמר שדעתינו לשנות מההחלטה כי עלם אחר חתונתו ילמוד שנה ומחצה ולכל היותר ב' שנים- דברתי עם אחיי וגיסיי שי' ואין שום שינוי אצלינו בזה” לבסוף האמרי אמת מתייחס לנושא הקו”ק של הציצית: ”ובדבר הציצית לא אוכל להתערב בזה כי איני רוצה לערבב החשבונות בכספי הישיבה אולם אביך ואחיך שי' יוכלו לסייע בזה” ומסיים בברכת שנה טובה: ”הנני מברך אותך ואת ביתך בכוח”ט ואבקש למסור כן לחברי הוועד בכלל ובפרט כוח”ט וכן להמורים ותלמידים” פר' כי תבוא, תרפ”ח. יצויין שבנו האדמו”ר הלב שמחה מגור התגורר בא”י בהשנים תרפ”ז-תרפ”ט ושוב בהשנים תרצ”ד-תרח”צ. מרן האדמו”ר הגה”ק רבי אברהם מרדכי אלטר (תרכ”ו-תש”ח), האדמו”ר השלישי בשושלת גור, וממנהיגי היהדות החרדית. הוא מכונה על שם ספרו בעל ה'אמרי אמת'. ה'אמרי אמת' היה בנו בכורו של ה”שפת אמת”, ובימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה והייתה לחסידות הגדולה בעולם, ישנם המעריכים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף. השפעתו הייתה רחבה מאוד, אף מעבר לקהל חסידיו הענק. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו וצאצאיו, אך האדמו”ר ניצל ועלה לירושלים, שם כונן מחדש את חסידות גור. שלושת בניו שניצלו מהשואה כיהנו בזה אחר זה כאדמו”רים: הבית ישראל, הלב שמחה והפני מנחם.