בידספיריט | בית ישראל מהרה”ק רבי צבי
בית ישראל מהרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב, דפו”ר, לבוב תקצ”ד - עותק הרה”ק ר' נחום דובער פרידמאן מסאדיגער. - ספר בית ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת הרב הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב. מהדורה ראשונה. לעמבערג, תקצ”ד. ספר בית ישראל מורכב מאוסף דרשות על סדר פרשיות התורה (לעיתים עם דילוגים על פרשיות רבות), שנאמרו בתאריכים לא ידועים. הספר נדפס כשלוש שנים לאחר מות המחבר, והדרשות שבו נערכו על ידי רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו. וע”י נכדו של המחבר, הרה”ק רבי יהודה צבי מראזדיל. בדף השער, חותמותיו 'נחום דובער פרידמאן' בעברית ובלועזית עם סמל תמונת האריה, וכן חותמת 'מנחת שי' כפי שנהג לחתום בספרים שקיבל במתנה. בעל ה”עטרת צבי” מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ”ג-תקצ”א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו ”שר בית הזוהר” על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ”עילוי” מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה”חוזה” מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה”מגיד” מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה”חוזה” מלובלין, בשנת תקע”ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי”ם [על אף שלא היה חסיד]. חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו ”עטרת צבי” על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו ”סור מרע ועשה טוב” שמכונה גם ”הקדמה ודרך לעץ החיים” – חיבור המשמש כמבוא לספר ”עץ חיים” למהרח”ו, ושזכה להוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ”בני יששכר”; וכן ספרו ”פרי קודש הלולים” – הקדמה וביאור לספר ”פרי עץ חיים” על כוונות התפילה. הרה”ק רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה (מכונה 'רבי נחום בערניו') [תר”ד-תרמ”ג] בן הרה”ק רבי שלום יוסף מרוז'ין וחתן הרה”ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, גאון מופלג בתורה וחסידות, ישב כל ימיו בחצר חותנו בסאדיגורא. ספרייתו הגדולה הכילה ספרים נדירים וכתבי יד יקרי המציאות והייתה מהספריות החשובות והידועות ביותר בזמנו. הגאון בעל 'יד יהודא' רבה של סאדיגורה כותב בהקדמתו לספרו 'ובבואי הנה עיר סאדגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה”צ בנן של קדושים מו”ה נחום דוב נ”י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת'. נהג לרשום את שמו בספריו בדרך מיוחדת - בנוסף לחותמת ובה שמו בעברית ובגרמנית, שבמרכזה ציור של אריה, היו לו עוד שלוש סוגי חותמות שבהם ציין מאין הגיעו ספרים אלו לידיו: א. ”נחלת אבות” – ספרים שירש מאבותיו. ב. ”מנחת שי” – ספרים שהביאו לו במתנה. ג. ”קנין כספי” – ספרים שרכש בכספו. סטפנסקי חסידות, מס' 86. בדף ג נרשם קוויטל עתיק למזכרת. [1], לב, לא-לד, [1] דף (הדף האחרון מסומן מ). 23.6 ס”מ.