בידספיריט | תפארת שלמה על התורה ולקוטים.

תפארת שלמה על התורה ולקוטים. מספרי היסוד בחסידות, מהדורה ראשונה. ווארשא תרכ”ט. עותק עם שוליים נאים. - מהדורה ראשונה של אחד מיסודי ספרי החסידות: תפארת שלמה - עה”ת. ווארשא, תרכ”ט. חידושים וביאורים על דרך הקבלה והחסידות על התורה ולקוטים מאת הרה”ק רבי שלמה הכהן מראדומסק. הספר הקדוש ”תפארת שלמה” הוא אחד הספרים החשובים והיסודיים ביותר של תורת החסידות, שהתקבל ונערץ בעולם החסידות. ה”תפארת שלמה” כותב בחדות, בקיצור ובבהירות, ובשפה ברורה ונעימה, את הדרישות הגדולות של דרך החסידות מהיהודי בכל עבודת השם, בענייני מסירות נפש, קדושה ושמירת הברית. הוא מאריך לכתוב בכאב על ענייני גלות השכינה, והעלאת הניצוצות מעומק הקליפה. הוא כולל גם חידושים גדולים ומקוריים בתורת הנסתר ובכתבי האר”י הקדוש, במיוחד בענייני הייחודים העליונים בין הקב”ה לכנסת ישראל - בהם גילה נפלאות. ה”דברי חיים” מצאנז כותב בהסכמתו שהספר ”יהיה תועלת לעולם, ובפרט לנאמני רוח הנוהים אחרי דרך החסידות, כי דבריו נעמו”. הרה”ק רבי מנחם מנדל מוורקא אמר על ספר זה: ”ראיתי בזה הספר שלשה דברים חדשים, שאם הרב הקדוש המחבר לא היה מגלה לנו זאת, לא היינו יודעים הדברים עד ביאת המשיח”. הספר ”תפארת שלמה” נדפס בשני כרכים לאחר פטירת מחברו. כרך ראשון על המועדים נדפס בתרכ”ז, וכרך שני על פרשיות התורה נדפס בתרכ”ט. חלק מהספר נכתב בכתב-יד קדשו של המחבר, ואילו חלקו האחר נכתב על ידי תלמידו, עורך הספר, רבי שמואל זנוויל צבי מפלאוונה, ממה ששמע מפי רבו (לאחר שנרפא ממחלה אנושה על ידי תפלות רבו). על כל קטע שהועתק מכתב-יד המחבר, מציינים המדפיסים (בתחילתו או בסופו): ”מכתי”ק”, כדי להבדיל בין העתקה מכתב-יד המחבר, ובין מה שנכתב על ידי התלמיד העורך רבי שמואל מפלאוונה. בהקדמה לכרך המועדים כותבים בני המחבר על כתבי-היד מהם נדפס החיבור: ”הכתבי קודש הללו המה נכתבו בפקודתו במשך איזה שנים טרם הלקח ארון אלקים... וכמה וכמה מכתבים אשר המה היו בכת”י קדשו ממש, המה יוחקו בדפוס בשם העתקה 'מכתי”ק'... בשנה אחרונה טרם הפרדו צוה לקחת כל הקונטרסים... ולחלקם על שני חלקים. חלק אחד על סדר הזמנים וחנוכה ופורים, וחלק השני על סדר הפרשיות. וראינו יקרת המכתבים בעיניו עד מאד אשר לא זזו מתחת ידו לנצור אותם כבבת עין”. [2] קנח, כט, [1] דף. שוליים נאים : 26.2 ס”מ. סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 637 ורשימת ספרי יסוד מס' 395.