בידספיריט | קול קורא בכתב יד קדשו

קול קורא בכתב יד קדשו של הרה”ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען לטהרת המשפחה ולהקמת מקווה טהרה במסירות נפש בבוקארעסט רומניה - קול קורא בכתב יד קדשו של הרה”ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען לטהרת המשפחה ולהקמת מקווה טהרה במסירות נפש בבוקארעסט רומניה. כ-30 שורות בעצם כתב יד קדשו, בשורות ארוכות וצפופות, חורט הרבי עלי גליון, בשפת היידיש המדוברת, על גודל החשיבות בשיקום מקווה הטהרה בעיר, המכונה בפיו ה'באד', בית המרחץ העירוני, ומאריך בחרפה ובעליבות השוררת במקום. הרבי כותב מדם ליבו, ברוב רגשי קודש ובהתלהבות ובלהט שהיו אופיינים לו. 'היתכן ?!' הוא מעורר ברשפי אהבה ודוחק בציבור לשפר ולשפץ עד 'שיהיה ברמה הטכנית, ההגיינית והשכלול המודרני ביותר'. מעבר לדף, לוח שעות ויומן מערכת לבית הספר, עם תמונות תמונת קופת קרן קימת לישראל, אישים שונים וצילומים מנופי ארץ ישראל המתחדשת. קיים חומר רב על פעלו של הרה”ק מסקולען בהקמת מקוואות טהרה ברומניה, מנשרים שהודפסו למען הקמת מקוואות, מגביות שנערכו ופעילות עצומה. האדמו”ר הרה”ק רבי אליעזר זוסיא פארטוגאל [תרנ”ח - תשמ”ב], האדמו”ר הראשון לבית סקולען. בהיותו כבן שבע עשרה שנה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים הוכתר כאדמו”ר מסקולען. לאחר השואה החל לפעול למען הצלת יהודים ובעיקר למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו. ביתו נהפך לבית יתומים בו התגוררו מאות ילדים יתומים, שבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. הרבי נרדף בשל פעילותו. בא' בניסן, ה'תשי”ט, נכלאו הרבי ובנו [בנפרד] למשך חמישה חודשים. בערב שבת 'נחמו' בשנת ה'תשי”ט הם שוחררו, אך נאלצו לשבת בכלא עוד כמה ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת. באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא. ערכו הקומוניסטים אירוע ”מלוה מלכה” בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע”ט): ”יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך, תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה, והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' ”. באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם על מצבם של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי. חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.