בידספיריט | מכתב מעניין מהגה”ק רבי מנחם

מכתב מעניין מהגה”ק רבי מנחם מענדיל אלטער מפאביאניץ בנו של השפת אמת. תרח”ץ. - מכתב מעניין לבנו ”הייתי בגור יום ד' העבר על חתינת ר”פ בר”ם יאסקאויטש יחי'. בטח תראה או תשמע שנדפס במכ”ע [במכתב עת, צייטונג] כי על הדרך הי' התנפלות עלי וכו' ובאמת להד”מ. רק איזה שקץ רמז בחוצפה נגד הרבי מפיאסעצנא שיח' שנסע אז יחד עמי עד פיאסעצנא... למה לא אחפוץ בהספרים של מקיצי נרדמים.. אנו חושבים ליסע לקאליש אי”ה פ' ויגש הבע”ל. ע”ד הרבנות דפה עד עתה הי' בסוד אבל כשיהי' מכתבי זה אצליך כמדומני כי כבר יתוודע הסוד, היינו כי עוד מתחילת החורף המתקתי סוד עם הרבי מסכטשוב שיח' שיתקבל הרב לאזנאווסקי למו”ץ.. יהי' לרב אבל הי' הכרח שיה' בסוד. בגוד דיבר הרבה אחי רמב”צ יח' עם אחי שליט”א אודות הטענה שלכם בדבר יו”ט ולא הועיל מאומה..” כולו בכתי”ק וחתימתו על בלנק רשמי. פאביאניץ, תרח”ץ. הגאון החסיד רבי מנחם מנדל אלטער (תרל”ז-נספה בשואה קיץ תש”ב), בנו הצעיר של האדמו”ר מגור בעל ”שפת אמת”. בשנת תרפ”א החל לכהן ברבנות פאביאניץ הסמוכה ללודז ובשנת תרצ”ד עבר לכהן ברבנות קאליש. ראש ”אגודת הרבנים” בפולין, מראשי ”אגודת ישראל”, ואחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית בפולין. מייסד ומו”ל של עתונים יומיים של החוגים החרדיים בפולין. רבי מנדלי נודע בפקחותו הרבה ובשנינותו הנעימה. ”חסידים שבאו אל רבם בגור, היו זריזים לחטוף ריוח מן הצד, עונג רוחני של התוועדות עם ר' מנדל, שמיעת שיחה מפיו או אימרה בתורה, או סתם שיחת חולין של תלמיד חכם זה, שדבריו עשו להם כנפיים בכל המדינה... סגנונו היה לוהט באש העצורה בנשמתו, ומבריק בחן פקחותו. לשונו היתה חדה, חריפה וקולעת - כאישיותו. גם בדרשותיו הצטיין להפליא, והופעותיו בועידות ובאסיפות עשו תמיד רושם עז על הקהל. ככה התבלט כאחד האישים הדגולים וגדולי ההשפעה ביהדות החרדית בפולין” (ד”ר הלל זיידמן, אלה אזכרה, ב, עמ' 60). בשנות השואה עבר לגיטו ווארשא, ומשם נלקח להשמדה במחנה טרבלינקה. במקורות שונים מופיעות אגדות שונות על הליכתו של רבי מנדל בראש זקוף אל מותו בטרבלינקה. באחת העדויות מסופר: כאשר הורדו היהודים מהרכבת והורצו אל גֵיא-הַהֲרֵגָה, בו הופשטו מבגדיהם, ביקש רבי מנדלי מהקאפו מעט מים כשהוא מבטיח לו חלק לעולם הבא, וכשקיבל את המים נטל את ידיו, והתחיל לומר עם כל הקהל את סדר ה”וידוי”. המרצחים הגרמניים התנפלו בצריחות פרא: ”מה זה בית תפילה!?”, פתחו במטח יריות, ובין הנופלים היה רבי מנדלי הי”ד.