בידספיריט | חתימות האחים הקדושים הגאונים הערוגת

חתימות האחים הקדושים הגאונים הערוגת הבשם והקרן לדוד. - ספר יד מלאכי, כללי הש”ס והפוסקים. מאת הגאון רבי מלאכי הכהן. פרעמישלא, תרמ”ח. בראש דף השער חתימת הגאון הקדוש בעל הקרן לדוד אב”ד סאטמאר ”הק' אליעזר דוד בלאאמו”ה עמרם גרו”ו זצ”ל” בתחתית השער הקדשה אליו ”דורן דרשה להב' החריף ובקי מופלא ומופלג בתורה ויראה חסיד ועניו שבחו מי ימלל אין גומרין עליו את ההלל ירש”ת מו”ה אליעזר דוד גרו”ו. הק' יוסף בנימין פישער” בדף הפורזץ עוד חתימה מהגאון הקרן לדוד. ובדף קסח הגהה בכתי”ק. ורישום ”זה הספר שייך להרבני המופלא ומופלג בתורה ויראה חו”ב עוקר הרים בלימודו חסיד ועניו שבחו מי ימלל אין גומרין עליו את ההלל כש”ת מו”ה אליעזר דוד גרינוואלד מק”ק טשארנא” בדף הפורזץ כמה חתימות הגאון הקדוש הערוגת הבשם ”הק' משה בלאאמו”ה עמרם גרו”ו זצ”ל” הגה”ק רבי משה גרינוואלד בעל ה'ערוגת הבשם' [תרי”ג-תר”ע] אב”ד חוסט. מגדולי רבני ופוסקי הונגריה. מכונה בעל ה'ערוגת הבושם' על שם ספריו. תלמידו המובהק של הכתב סופר, ולאחר מכן תלמידם של גדולי תלמידי החתם סופר הגה”ק רבי מנחם כץ פרוסטיץ מצעהלים ושל זקנו רבי יוסף גרינוואלד. היה רב וראש ישיבה בכמה מקומות. משנת תרנ”ג כיהן כרבה של חוסט והקים בה ישיבה גדולה וחשובה שנהרו אליה תלמידים מכל רחבי הונגריה, ואף מארצות אחרות ואפילו מארצות הברית. רבים מרבני וגדולי הונגריה היו תלמידיו. למרות שהגיע ממשפחה שנהגה בדרך החתם סופר, הוא נהג בדרכי החסידות ונסע לאדמו”רי בעלז וסיגט. בניו ונכדיו הם אדמו”רי פאפא. הגאון הצדיק הקדוש רבי אליעזר דוד גרינוואלד בעל 'קרן לדוד' אחיו הצעיר ותלמידו של הגה”ק בעל 'ערוגת הבשם'. קיבל בחסידות מהאדמורי”ם הק' מבעלזא ושינאווא. מגדולי צדיקי ומרביצי התורה בדורו, מכל רחבי הונגריה נהרו לישיבתו שמנתה כחמש מאות תלמידים. נולד בטשארנא שבהונגריה בשנת תרכ”ז לרב עמרם גרינוואלד, בנו של הרב יוסף גרינוואלד, אב”ד טשעטשאוויץ. בצעירותו למד אצל אחיו רבי משה גרינוולד בעל ”ערוגת הבושם” ונחשב תלמידו המובהק. זמן קצר למד גם אצל הרב שמואל עהרענפעלד, בעל ”חתן סופר”. בשנת תרמ”ט נישא לבתו של יעקב ראפאפורט מברדיוב. לאחר נישואיו ישב במשך כחמש שנים בברדיוב, שם ייסד ישיבה ועמד בראשה במשך כל תקופת מגוריו בעיר. לאחר מכן כיהן כדיין ומורה צדק בסערדאהעלי, ועמד שם בראשות ישיבה שמנתה כ-130 תלמידים. בתחילת שנת תרס”ז נבחר לרב הקהילה היהודית בעיר צֶעהלים, וגם בה עמד בראשות ישיבה גדולה. בשנת תרע”ב עבר לכהן כרבה של אויבר-וישווה, ועמד בראשות ישיבה שמנתה מאות תלמידים. בשנת תרפ”א נבחר לרבה של קהילת סאטמאר, ובמקביל לרבנותו עמד בראש ישיבה מקומית שהייתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה. היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו והעמיד תלמידים רבים, בהם רבנים וגדולי תורה ידועים בטרנסילבניה ובהונגריה. דרשותיו ותפילותיו היו בדמעות ובכי, ולחם במסירות נפש נגד עוקרי הדת. נפ' בשנת תרפ”ח. מחיבוריו נדפסו שו”ת קרן לדוד וקרן לדוד על התורה ומועדים, בהשתדלות תלמידו המובהק אחיינו האדמו”ר בעל 'ויחי יוסף' מפאפא. חתימות: הק' ברוך פריעדמאן [תלמיד הערוגת הבשם, התגורר בטשאפ]. [6], ט-קפג, [1] דף. 23 ס”מ.