בידספיריט | חתימת הרה”ק רבי ישכר בער

חתימת הרה”ק רבי ישכר בער הכהן טארנהיים בעל העבודת יששכר מוואלבארז, יחיד בעולם! - ספר קיצור מעבר יבק - ענייני בקור חולים ותפלות החברה קדישא, בסופו דינים ומנהגים ביידיש כפי מנהג ק”ק ברעסלא. מהדורת יוזעפאף, תקצ”ה שהיא נדירה ביותר ולא הופיע מעולם במכירה פומבית. על השער למעלה חתימת יד קדשו של הרה”ק רבי ישכר בער הכהן בעל העבודת ישכר מוואלבארז ”ישכר בער הכהן ברמז”ל טארנה[יים]”. כתי”ק זה נתגלה לאחרונה והינו כתי”ק היחיד שקיים ממנו כהיום! ואמנם כבר בדור הראשון לאחר הסתלקותו לחיי מרום כבר היה כתי”ק נדיר ביותר . וכך כותב בנו הרה”ק רבי יעקב משה הכהן מוואלבראזש בהקדמה שכתב לדפוס הראשון של ספר אביו הקדוש עבודת יששכר (לאדז תרע”ב) ”כי זה שלשים וארבעה שנה מעת אשר אאמו”ר איש אלקים קדוש המפורסם בצדקתו וקדושתו חסידא ופרישא מלאך אלקים צבאות כבוד קדושת שמו תפארתו מורינו ורבינו הרב ר' ישכר בעריש הכהן מוואלבארז זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל שבק לון עלמא ב לחודש מרחשון שנת תרל”ח. והרבה כתבי יד נשארו ממנו כי מדי יום ביומו וחודש בחדשו ושבת בשבתו דרוש דרש חדושי תורה ברבים בדברים מתלהבים חוצבים להבות אש היראה ואהבת ד' על אדני החסידות וקב לה אלקית אמתית ודבריו בספר נכתבים . אולם בעוונותינו הרבים נשרפו גם נאבדו הרבה, וזה המעט אשר חנן ד' אותנו לפליטה הוא רק מן שנה האחרונה טרם לקח אותו אלקים השמימה . וזה זמן זמנים אשר חתני הרב ר חיים ברוך שיחי' מסר את הכתבים ההם לדודו אדומו”ר הגאון הקדוש הרבי ר' ירחמיאל ישראל יצחק זצוקללה”ה מאלכסנדר והוטבו בעיניו מאוד מאוד ואמר כי מאוד ראוי ונכון להוציאם לאורה וכי דברים ההם הניכרים אשר ממקום קדוש יהלכון אינם צריכים הסכמות כלל והוסכם אצלי להדפיסם ולהוציאם לאור ולהפיצם בישראל”. בשנת תקס”א זרח האור בעיר פיעטרקוב המעטירה כאשר נולד רבינו הרב הקדוש רבי ישכר דוב בעריש הכהן טורנהיים לאביו הרב החסיד והתמים רבי משה הכהן זצ”ל ולאמו הצדקנית מרת בריינדיל ע”ה. הוריו הרבו להתפלל שיזכם השם יתברך בבן צדיק וחסיד, ואכן נתקבלה תפלתם לפני המקום וזכו לראות את פרי בטנם עולה במעלות התורה והיראה. אביו ז”ל מסר נפשו לחנכו ולמרות היותו עני מרוד חסך מפת לחמו כדי לשלם למלמדיו ומדריכיו בדרך הקודש. בהיותו בגיל צעיר כבן שמונה שנים נתייתם מאביו, ועל שכם אמו האלמנה הוטל המעמס לחינוך בנה יקירה ואת תפקידה זה שמרה במסירות ונאמנות עד שזכתה לראות בהתגשמות שאיפתה. עד כמה שעסקה עם רבינו בחינוכו יעידו הדברים שאמר הוא בעצמו: אני אינני אומר שום עצה וסגולה כי אם מה שלמדתי מהתורה הקדושה או מה ששמעתי מאמי הצדקנית. אמו היתה רגילה לומר: בנוהג שבעולם הנשים רוחצות ילדיהם בחלב אני רחצתי את בני בערישי”ל בדמעות עיני תוך כדי שפיכת שיח לפני קוני כי יהיה הגון וראוי לפניו יתברך. לאחר שנתייתם מאביו שלחה אותו אמו למקום תורה לעיר קאליש ושם קיבל תורה מפי תלמידי חכמים מפורסמים. בוצין בוצין מקטפי ידיע, כבר אז בצעירותו הרגישו הכל כי נער זה מעותד לגדולות בראותם את קלסתר פניו המאירים באור אהבת ה' ויראתו וגם במעלליו יתנכר נער. בעת שהגיע לפרקו לשאת אשה לקחו החסיד רבי אברהם צבי מוואלברז' זצ”ל לחתן עבור בתו היחידה הצדקנית מרת אסתר מלכה ע”ה והיא הייתה לעזר לרבנו תוך כדי מסירות רבה, ובמשך שנים רבות כלכלה את צרכי הבית כדי שבעלה הקדוש יוכל להמשיך בעבודתו באין מפריע. רבנו נטל רשות מרעייתו הצעירה מיד לאחר נישואיהם והרחיק נדוד ללמוד תורה בעיר זגירעש מפי הגאון החסיד רבי שלום צבי כ”ץ זצ”ל מבחירי חבורתו של האדמו”ר הזקן הרה”ק רבי מנחם מנדל מקוצק זי”ע, ואצלו שהה במשך שנה תמימה. ככלות השנה ציוה עליו רבו שיחזור לביתו, רבנו שקיים צווי זה חזר אמנם לוואלברז' אבל לא לזמן רב כי בקרבו פעמו רגשי אש יוקדת להתדבק בצדיקי הדור, ולכן כעבור זמן קצר נפרד שוב מאשתו כדי לנסוע להרה”ק רבי חיים רבה של וואלברום, מגדולי תלמידי החוזה מלובלין. רבי חיים היה גר אז בקאמינסק. מרבו זה קיבל את דרך החסידות. רבינו שזכה לקבל רבות מרבו הצדיק מוואלברום שאף להכיר גם את שאר צדיקי דורו ומשום כך נסע לבקר בהיכלו של הרה”ק הסבא קדישא רבי ישכר בער מראדושיץ זי”ע שחיבבו ביותר. כן השתוקק רבנו לקבל פני הרה”ק רבי מנחם מענדל מקוצק זי”ע' כפי הנראה שמע עליו מרבו הראשון רבה של זגרז' ואף נסע אליו. בחזרתו מקוצק נסע דרך ווארשא ונשאר ללון שם בבית המדרש. חסידים מספרים כי בבית מדרש זה היה נוהג להתפלל סניגורם של ישראל מרן בעל הקדושת לוי מברדיטשוב זי”ע, רבינו התפלל תפילת ערבית בהתלהבות רבה עד שלא הרגיש כיצד הכניס את ראשו לתוך עמוד התפלה, כך שלא היה יכול לחזור ולהוציאו משם ורק לאחר מאמצים מרובים שהסתיימו בשבירת העמוד על ידי באי בית המדרש שהיו כולם אחוזי רעדה והתפעלות למראה קדושת רבנו, שחררו את ראשו והמשיך בעבודתו הקדושה. למחרת בבקר לאחר תפילת שחרית יצא החוצה במטרה למצוא עגלה להמשיך בנסיעתו, בדרכו פגע באברך אחד ששאלו למקום חפצו ולאן פניו מועדות ומה נדהם הלה כאשר רבנו ענה לו איני יודע לאן אני נוסע כי עדיין לא החלטתי בנפשי איה מקומי אם בקוצק או במוגלניץ, וכשתזדמן לידי עגלה לכאן או לכאן אדע כי מן השמים מוליכים אותי לאותו צדיק. האברך שהיה בעצמו מחסידי מוגלניץ הבין כי מאת ה' היתה זאת, ובידו כעת להטות לב רבנו להיות מתלמידי רבו הקדוש ולכן לא שהה הרבה ולקח את רבינו לעגלה הנוסעת למוגלניצה. הרה”ק רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניץ קיבל את פני רבנו בזרועות אהבה ובחבה יתרה, וכשקיבל רבינו על עצמו מרות רבו זה לאחר שראה כי קיים קשר נפשי סמוי בינו לבין רבו נהיה לחסידו ולתלמידו המובהק. שם במוגלניץ החל רבנו בעבודתו הקדושה והמיוחדת לו באמירת תהלים, שבזה כידוע נושעו רבים מישראל. ורבו ממוגלניץ שהעריך מאוד את עבודת הקודש שלו ציוה לחסידיו כי בל יהינו להפריע את רבי בערישי”ל בעת אמירת תהלים שאז מרעיש הוא ממש את לב שומעיו להמשיך את לבם לאביהם שבשמים.