בידספיריט | חתימות הרה”ק רבי דוד הלברשטאם

חתימות הרה”ק רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב וחתנו הרה”ק רבי אלעזר וייסבלום מרישא. - ספר זכרון אהרן- קונטרס החזקות. מאת הגאון המפורסם רבי אלעזר לעוו בעל ”שמן רוקח”. מהדורה ראשונה, לעמבערג, תקצ”ד. בדף הפורזץ חתימת הרה”ק רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב ”דוד הלברשטאם אב”ד קשאנוב והגליל” ומעליו נרשם בכת”י אחר ”זה הספר זכרון מישך שייך להרב החריף המפורסים ....קדישא חסידא פרישא שלשלת היוחסין” וכן שמו בלועזית. בדף הפורזץ חתימת חתנו הרה”ק רבי אלעזר ווייסבלום מריישא המפורסם בעולם כ'רבי אלעזר ריישער' ”הק אלעזר וויסבלום מקשאנוב” ומעליו גם כתב את שם חותנו הקדוש. ככל הנראה זה הספר היחיד בעולם שידוע עם חתימתו הנדירה ביותר! הגה”ק רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב נולד לאביו הרה”ק רבינו הדברי חיים מצאנז בשנת תקפ”א (או תקע”ח) כשאביו היה דר ברודניק, והיה בנו השני מזיווג ראשון. היה נחשב לגאון וקדוש, גדול בתורה ועבודה. היה תלמידו של אביו, ושל הרה”ק רבי צבי הירש מרימנוב ושל רבי ישכר בער מראדישיץ. בזוו”ר נשא את הרבנית עכסה גיטל בת רבי יוסף זאב מטארניגראד אשר למעלה מראשותיו הי' טבלא של זהב עם יחוסו שהי' דור שישי לעכסה בת האריז”ל שבאתה מא”י לפולין. אחר לידת שני בנים נפטרה זו' הראשונה, אח”כ נשא את הרבנית לאה זיסל לבית צינץ נכדת בעל ”יד הקטנה” הוא למד בהתמדה עצומה, עד כדי כך שאמרו עליו שהוא לומד 25 שעות ביממה. כמו כן, הייתה לו הנהגה שכאשר היה מתעורר משנתו, אפילו אם ישן רק חצי שעה לאחר שהלך לישון, לא היה חוזר לישון באותה לילה, אלא היה קם בהתלהבות לעבודת הבורא ולימוד התורה. בזקנותו ציווה שכאשר היה צריך ללכת לחתונה, אפילו של צאצאיו, שיודיעו לו רק כאשר הכל כבר מוכן, כדי שלא יצטרך להמתין ולבטל את זמנו. פעם אחת, כאשר הוזמן לחתונת נכדו מעט מוקדם ונאלץ להמתין, נאנח ואמר כמה קשה הוא צער גידול בנים, שכן בשל כך נתבטל מלימוד התורה. חי במידת ההסתפקות הגדולה ביותר והתנזר מתענוגי העולם הזה, ואף לא לעס את מאכליו. בסוף ספר דברי חנה, מנכדו הרה”ק מקאלושיץ מביא כי זקנו מקשאנוב אמר לאחר פטירת אביו, בעל הדברי חיים, שהגדול שבין האחים הוא אחיו מסטרופקוב (שינאווא). אך הוסיף ואמר: ”ברוך השם, אבינו הותיר לי זקן לבן”, וכוונתו בכך הייתה שהוא עצמו כבר היה אז בן חמישים ושמונה, ולכן אינו מחויב לנסוע לאחיו. משנת תרי”א כיהן ברבנות בקשאנוב, ומשנת תרל”ו החל לשמש באדמו”רות. נפטר בכ”ה באלול תרנ”ד. ואלו תולדותיו: מזוו”ר א) בנו רבי יוסף זאב דומ”ץ קשאנוב ב) בנו רבי ארי' לייבוש אב”ד דוקלא מזוו”ש ג) בנו רבי משה מקשאנוב ד) בנו רבי נפתלי מקשאנוב ה) בתו בריינדל אשת רבי אלעזר מרישא. ו) בתו מרים אשת רבי יחיאל הורוויץ מפאקשאווניצא ז) בתו הינדא אשת רבי משה יוסף ט”ב אב”ד אוהעל ח) בתו נחמה אשת רבי שלום שפירא מפרשיטיק ט) בתו שרה גיטל אשת רבי שמעון אלטר פרענקל-תאומים אב”ד פאדגורזע. חתנו הרה”ק רבי אלעזר (ווייסבלום) ריישער (תקצ”ח-תר”ע), בן יחיד להרה”ק רבי אלימלך מרודניק בן הרה”ק רבי מנחם ישכר מפשעוורסק בן הרה”ק רבי אלעזר מליז'נסק בן הרה”ק בעל 'נועם אלימלך'. בילדותו נפטר עליו אביו וגדל במשך כשנה אצל הרה”ק רבי דוד מדינוב, ולאחר מכן אספו אל ביתו הרה”ק רבי חיים מצאנז אשר גידלו כבן והשיא לו את נכדתו בת בנו הרה”ק רבי דוד מקשאנוב. בזיווג שני היה חתן רבי חיים יונה הלפרין אב”ד ריישא. בשנת תרל”ו נתקבל כרבה של בוקובסק, וכנראה בגלל מחלוקת עבר בשנת תרל”ח לפשעווארסק ולבסוף תקע אהלו בריישא.  נודע כגאון מופלא בנגלה ובנסתר, התנהגותו בקדושה ובריבוי תפילות וטבילות משכו אליו אלפי חסידים מפולין ומהונגריה.לא ישן חותר משתתים שלש שעות ביממה. התפרסם כפועל ישועות, והרה”ק רבי יחזקאל משינאווא אמר שנמסר לו משמיים הכוח לרפא חולים, והיה שולח אליו חולים שהרופאים התייאשו מהם. מסופר כי הוא היה רושם להם 'רצפטים' לרפואה כדי להסתיר את מופתיו. נקבר בסוקולוב ומקום קבורתו נודע בקרב עם סגולה כמקום ישועות נפלאות. בשנת תרס”ב הדפיס את חיבורו על התורה 'משנה למלך' בעילום שמו. תולדותיו בהרחבה וסיפורי מופתיו בספר 'משנה למלך' מהדורת מונטריאול תשפ”ג. חותמות נכדו האדמו”ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז - ווידיסלאב [תרמ”א-תשי”ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה”ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה”ק רבי יוסף זאב בהרה”ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה”ק רבי אלתר חיים מוואלברום וע”ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, מצאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה”ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי”ם. [2], סד דף. 21.6 ס”מ.