בידספיריט | ישמח משה, דפו”ר, לבוב תר”ט-תרי”א

ישמח משה, דפו”ר, לבוב תר”ט-תרי”א – בראשית-ויקרא. חתימות בעל המופת הרה”ק רבי יהודה'לה מדז'יקוב. - ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל. חלקים א-ג, על ספר בראשית, שמות וספר ויקרא. לבוב (לעמבערג), תר”ט-תרי”א. מהדורות ראשונות. בדף הופרזץ הקדמי והאחורי חתימות הרבי הקדוש איש פלאות רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב 'רבי יהודא’לי דזיקאווער’  [תרס”ה-תשמ”ט], נודע בכינוי רבי יהודל'ה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו”ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו”ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. בצעירותו למד תורה אצל הגאון רבי מאיר אריק. בהגיעו לפרקו נישא לבת דודתו, בתו של האדמו”ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ”ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף להתמנות תחתיו כאדמו”ר מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. הוא נודע כצדיק נשגב ופרוש ובסוף ימיו התפרסם כפועל ישועות. בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו אך מיעט מאוד בשיחה עם אנשים. רבים מבני בינה ושוחרי דעת דקדושה, שיחרו פניו וביקשו קרבתו. לאחר פטירתו נעשה קברו לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות. (ראה אודותיו אלפסי חלק ב' ג-ד). על השער חתימה עתיקה מרבי יעקב גאלשטיין מחוסט, תר”י. בדף הפורזץ כתב וחתימת נכדו רבי יעקב חיים גאלדשטיין שקיבל הספר מעזבון זקנו הנ”ל מאחיו רבי נחמן גאלדשטיין. בדף הפורזץ האחורי רשם לידות ופטירות בני משפחתו מהשנים תרנ”ז-תרע”א. [חלק א]: בראשית [תר”ט], [1], קיז דף. [חלק ב]: שמות. [תרי”א], צ דף. [חלק ג]: ויקרא. [תרי”א]. מב דף. 23 ס”מ. סטפנסקי חסידות 239. סדרת הספרים ”ישמח משה” נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב”ד סיגט, בעל ה”ייטב לב”, ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים ”אמר המסדר” (או בראשי התיבות: ”א”ה”). המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל בעל ה”ישמח משה” (תקי”ט-תר”א), אבי שושלות אדמו”רי סיגט וסאטמאר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר”א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראו: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ”ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה”אוהב ישראל” מאפטא. בשנת תקס”ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו”ת ”השיב משה” בהלכה, ”ישמח משה” על תנ”ך ו”תפלה למשה” על תהלים.