בידספיריט | משנת חכמים- מרבו של הרה”ק

משנת חכמים- מרבו של הרה”ק מקאצק- דפו”י, לבוב תק”ן- הגהות הג' ר' חיים ברלין. - ספר משנת חכמים. על הרמב”ם. מאת הגאון רבי יוסף הויכגעלערנטער, רבו של הרבי מקוצק, מגדולי רבני פולין. לעמבערג, תק”ן. מהדורה יחידה. בדפוס ר' שלמה יאריש רפאפורט (המדפיס הנודע של ספה”ק נועם אלימלך). בגליוני הכרך הגהות בכת”י הגאון המפורסם רבי חיים ברלין. ומספר חותמות שלו. פנים הספר – משנת חכמים, והסובב לו – יבין שומעה וצפנת פענח, ועוד חידושים מאבי המחבר, מחתנו ובנו. הספר סובב והולך על על ענין תרי”ג מצוות שדנו בהם הרמב”ם ובה”ג במנינם בספר מדע להרמב”ם. בספר יש בקיאות עצומה בש”ס ובראשונים, מפלפל כיד ה' הטובה עליו. על שנת הדפסתו לפי הפרט שנכתב בשער, היו מי שטעו בזה ויחסו למאוחר יותר לשנת תקפ”ז – ראה ע”כ במפעל הביבליוגרפיה מהיכן נובעת טעותם. [1], כה, כה- קנד דף. 34.7 ס”מ. הגאון המחבר נולד בשנת ת”ק לאביו רבי יעקב יצחק הויכגלרנטר רבה של זמושץ' בנו של רבי משה חיים חריף, ולאמו בת רבי אברהם ר' חיימ'ס מלובלין. בגיל ארבע עשרה נשא את צפורה בת דודו אחי אמו רבי יעקב חיים, מירוסלב וראב”ד לובלין. נודע כעילוי וחריף, ואף כונה על שם כך ”רבי יוסף חריף”. בהיותו כבן 17 בלבד, כבר הודפסו מחידושיו בראש ספר ”זרע אהרן” - ז'ולקייב תקי”ז. בשנת תקי”ח מונה לרבה של יאמפול אחרי עזיבתו של רבה רבי יחזקאל לנדא לפראג, ובשנת תקל”ב לאחר פטירת אביו נבחר למלא את מקומו כרב העיר זמושץ', במשרה זו כיהן עד סוף חייו. בחלק מתקופת רבנותו בזמושץ' כיהן כמגיד מישרים בעיר רבי יעקב קראנץ המגיד מדובנא. רבי יוסף גם התכתב בהלכה עם רבי משה סופר החתם סופר שכיבדו מאוד, לצד רבנים נוספים תמך בהיתרו של המגיד מקוז'ניץ לעגונה מסטשוב, עליו חלק בחריפות רבי עזריאל הורוויץ מלובלין האגדה החסידית מספרת כי רבי יוסף התברך מהבעל שם טוב לאחר שהיה חשוך ילדים; עקב כך כאשר נשאל מצאצאיו כיצד להתייחס לתנועת החסידות שהתפשטה, השיב לא לרודפה אך גם לא לחבור אליה, העניק גם הסכמה לספר החסידי ”ליקוטים יקרים” שהודפס בלבוב בשנת תקנ”ב. בשנת תק”נ הוצעה לו רבנות אמסטרדם לאחר פטירת גיסו רבי שאול מאמסטרדם אך הוא סירב, גם להצעת רבנות מקהילת קראקא בשנת תקנ”ט סירב. נפטר בזמושץ' בא' בניסן תקס”ז לאחר אמירת מזמורי כ' ונ' שבתהלים. את מקומו ברבנות זמושץ' מילא בנו רבי יצחק. מתלמידיו: הגאון רבי שלמה קלוגר - היה תלמידו החביב, וגדל אצלו כיתום במשך תשע שנים. הגאון רבי צבי הירש העללער. הרה”ק רבי מנחם מנדל מקוצק. רבי ישראל איסר וואהל - נשא את בתה של בנו ממלא מקומו רבי יצחק הוכגלרנטר, מחסידי קוצק. הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ”ב-תרע”ג) בנו של הגאון הנודע הנצי”ב מוואלאזין היה גאון אדיר השולט בכל מכמני התורה. היה מגדולי הרבנים ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. שימש במשרות רבניות חשובות ברוסיא כמו מוסקבה, קוברין, וואלאזין ויליסבטגרד. בוואלאזין גם כיהן כראש הישיבה יחד עם אביו לפני שנסגרה הישיבה בידי השלטון הרוסי. בתקופתו ברבנות מוסקבה גייס כספים רבים עבור ישיבת וולוז'ין, ובעזרתו הוקם בניין אבן מפואר שהרחיב את גודלה של הישיבה במקום בניין עץ שקדם לו. עם עלותו של אלכסנדר השלישי על כיסא המלוכה, החלו פרעות, גזרות וגירושים על יהודי רוסיה. בשנת תרמ”ב , יצאה הוראה לגרש את יהודי מוסקבה, הודיעו לר' חיים כי גם הוא לא יחונן ולא יוכל להישאר בעיר. באותה העת נפטרה זוגתו רבקה. כשנה לאחר פטירת אשתו, עזב ר' חיים את קהילת מוסקבה ועבר לעיר ביאלא פודולסק, שהייתה עיר בעלת אופי חסידי מובהק. בביאלא פודולסק נישא בשנית למרת טילא - בת הגביר ר' יצחק אייזיק שחור ממיר. לר' יצחק שהיה חסיד קוצק וגור, תלמיד חכם ועשיר (בנו, ר' נח שחור, היה חותנו של האדמו”ר מגור - ר' אברהם מרדכי אלתר בעל אמרי אמת). בביאלה לא הסכים ר' חיים לקבל את משרת הרבנות, אף שהוצעו לו. בתקופה זו כתב חידושי תורה רבים ושאלות ותשובות בהלכה. והתקרב לרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, והתכתב עמו רבות. חמש שנים ישב בביאלא, עד שנת תרמ”ט שבה נפטרה אשתו השנייה. אז עזב את ביאלא ועבר לוולוז'ין אל אביו הנצי”ב, שקרא לעזור בהנהלת הישיבה ובנשיאת העול הכספי. בשנת תרס”ו עזב את רוסיא ועלה לירושלים ששם נתמנה כרב ראשי משני למקהלות האשכנזים שם ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר. לאחר פטירת הרב שמואל סאלאנט בשנת תרס”ט נשאר הוא במשרה זו בלבדו והתמסר במסירות לכל צרכיה המרובים. יחד עם זה עמד בראש הרבה ממוסדות החסד שבעיר והודות להתמסרותו בשבילן, היה ר’ חיים נערץ על כל החוגים השונים שבה.