בידספיריט | מערכת האלקות – מנטובה, שי”ח.

מערכת האלקות – מנטובה, שי”ח. הגהות עתיקות. - ספר מערכת האלקות, עניני אמונה, קבלה ופילוסופיה יהודית, מיוחס לרבי פרץ בן יצחק מגירונדי, עם פירוש רבי יהודה חייט ופ”ז ז”ל [פירוש זולתו זכרונו לברכה]. מנטובה, דפוס מאיר בן אפרים מפדובה ויעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו, [ראש חודש אדר שני שי”ח – פברואר 1558]. השער במסגרת ארכיטקטוני. הגהות עתיקות חשובות. מהדורה זו נדפסה כארבעה חדשים לאחר הדפסת המהדורה הראשונה בפיררה בחודש חשון של אותה שנה [אוקטובר 1557]. ההבדל בין המהדורות הוא בפירוש השני, ”פירוש זולתו ז”ל”, שבמהדורה הראשונה נדפס תחת השם ”פירוש לא נודע שם מחברו”. במהדורה זו הושמטו קטעים רבים מן הפירוש הבנויים על דברי הפילוסופים היווניים, ומאידך נוספו קטעים רבים של ביאורים ממחברים אחרים. אחד מהספרים המשמעותיים ביותר בנושא הקבלה, בשל הטיפול השיטתי בכל הנושאים הרלוונטיים בספרות הקדומה. תרומתו לתיאוריה המיסטית הספקולטיבית בספרות הקבלית שלפני ספר הזוהר היא בהגדלת הסמליות של הספירות. המחבר מצטט שמות רבים שבהם ידועה כל ספירה, כל שם מציין תפקיד שונה. הוא גם מפתח את תאוריית ”אדם קדמון”, שבה נבחנת הדמיון של סדר כוחות האלוהות של הספירות לגוף האדם. הקדמתו של רבי יהודה חייט כוללת סיפור אוטוביוגרפי של גירוש היהודים מפורטוגל, ומתארת את ניסיונותיו וצרותיו, כולל לכידה על ידי פיראטים. הוא מתאר את סבלו בידי הערבים בעודו בארצות ברבריה. אשתו מתה שם מרעב, בעוד הוא עצמו עמל עבור ”פרוסת לחם דקה שלא ראויה לכלב.” חייט לבסוף הגיע לאיטליה, שם חיבר את הפירוש הזה בעידודו של יוסף יעבץ. החלק האחרון של הקדמתו ממליץ על ספרים שיש ללמוד וספרים שאינם ראויים ומלאים בטעויות. הרב חייט שומר ביקורת מיוחדת לאברהם אבולעפיה, שאת ספריו הוא מתאר כ”הזיות של דמיון שווא” ראה ג. שלום, על בעיות ספר מערכות האלוהות ופירושיו, בקרית ספר כרך 21 (1944) עמ' 284-95. [1], ח-רד, רעג-רפא. חסר דפים ב-ז. גם חסר דפים קיז-קכ, רה-רח אבל אלו הושלמו מהוצאה אחרת (כנראה דפו”ר, פירארא שי”ח). 20 ס”מ. על השער הקדשה עצמית בכתי”ק האדמו”ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז - ווידיסלאב [תרמ”א-תשי”ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה”ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה”ק רבי יוסף זאב בהרה”ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה”ק רבי אלתר חיים מוואלברום וע”ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, מצאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה”ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי”ם.