בידספיריט | נדיר: עץ החיים, דפו”י, אזמיר

נדיר: עץ החיים, דפו”י, אזמיר תפ”ט- חתימות הרב אברהם קורקידי ורבי דוד פראנסיש. הגהות. - ספר עץ החיים, חידושים ודרשות על סדר כל פרשיות התורה וחידושים על הרמב”ם. מאת גאון איזמיר רבי חיים אבולעפיה. מהדורה יחידה. איזמיר, תפ”ט. בדפוס יונה בן יעקב ודוד חזן. על השער חתימת הגאון רבי רבי אברהם קורקידי מחבר הספר ויקח אברהם.  נולד באיזמיר בשנת תקע”ג להוריו רבי דוד ומרת ג'ויא מרגלית. רבי אברהם שבעת פטירת הוריו היה כבן שמונה עשרה למד תורה בעיר מולדתו איזמיר בישיבת 'בית יעקב רבי'. הישיבה הוקמה על ידי הנדבן רבי יעקב רבי והיתה הגדולה והותיקה בישיבות איזמיר, ובראשה עמד הרב הכולל של העיר הגאון רבי רפאל יוסף חזן שהיה אחר כך ראשון לציון בירושלים ונודע בספרו חקרי לב. בישיבה זו גם למד נכדו של רבי רפאל יוסף חזן, הוא הגאון המפורסם רבי חיים פאלאג'י הרב הכולל של איזמיר, שהיה קרוב למשפחת מיסד הישיבה וכן למדו שם בניו של רבי חיים פאלאג'י. רבי אברהם קורקידי התידד עם רבי אברהם פאלאג'י בנו של רבי חיים שאף הוא היה אחר כך הרב הכולל של איזמיר. רבי אברהם פאלאג'י העיד על רבי אברהם קורקידי שבעת שלמד בישיבה ”קרא הרבה שנה הרבה אהוב לשמים ולבריות דבורו בנחת מתוק לפיות נפשו חשקה בתורה לילה כיום יאיר לא פסיק סדרא מחדש בטובו בכמה פנים יקרות”. בתקופה זו נשא לאשה את מרת שולטאנה בתו של רבי חיים משה המכונה מורינו הכהן שהיה ראש בית דין באיזמיר, מחבר הספר פני חמה.  בליל י”א לחדש אב תר”א פרצה בעיר איזמיר שריפה גדולה שכילתה את מרבית בתי השכונה היהודית והותירה את רוב התושבים בלא קורת גג. מעמדם הכלכלי של יהודי איזמיר נהרס. ואף ישיבת בית יעקב רבי עלתה באש. רבי אברהם ואחיו רבי משה נאלצו לעזוב את עיר מולדתם, האח הגדול רבי משה התקבל למרביץ תורה בקהילת תירייא, ורבי אברהם התקבל לשליח ציבור ושוחט בקהילת קוש אדאסי( כ 70 ק”מ דרומית לאיזמיר על חוף הים התיכון). עוד קודם לבן היה קשור עם בני קהילה זו ובספרו מוצאים אנו שבחודש ניסן של שנת תקצ”ד נשא שם דרשה, כפי הנראה מצא חן בעיני יהודי המקום וכאשר ביקש לעזוב את איזמיר הזמינוהו בני הקהילה אליהם.  כחמש עשרה שנה פעל רבי אברהם בקהילת קוש אדאסי, ובערך בשנת תרט”ו עבר לעיר בירגאמה (כ 90 ק”מ צפונית לאיזמיר) ושם שימש בקודש כרב דרשן ושוחט במשך שלושים שנה. בירגאמה שוכנת באיזור חקלאי עשיר ומרבית יהודי המקום עסקו בסחר התוצרת החקלאית של הסביבה ומקצתם גם הקימו מפעלי תעשיה שונים והקהילה נחשבה לקהילה עשירה.  נפטר בשנת תרמ”ה. חתימה עתיקה: דוד פראנסיש. בגליוני הספר כמה הגהות עתיקות. [8], פד, קמב, יב דף. 28.5 ס”מ.