בידספיריט | שערי דורא, עם פירוש מבוא

שערי דורא, עם פירוש מבוא שערים - לובלין, של”ד - מהדורה ראשונה של הפירוש מבוא שערים. - ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש מבוא שערים, מאת רבי נתן שפירא [מהרנ”ש]. לובלין, של”ד. בדפוס רבי קלונימוס בן מרדכי יפה. מהדורה ראשונה של הפירוש מבוא שערים. שער מאויר. הספר שערי דורא, שהתחבר במאה ה-13, הוא מספרי הפסק היסודיים והחשובים ביותר בענייני איסור והיתר, והוא מובא פעמים רבות אצל עמודי ההוראה, ה”בית יוסף” והרמ”א. במשך הדורות נכתבו בשולי הגליונות של כתבי היד של החיבור הגהות רבות מאת חכמי הדורות, ראשונים ואחרונים. הידועות שבהן הן הגהותיו של רבי ישראל איסרלן, בעל ”תרומת הדשן”. על החיבור ועל ההגהות התחברו כמה פירושים מגדולי האחרונים, בהם רבי נתן שפירא, המהרש”ל ורבי מרדכי יפה בעל ה”לבושים”. עד להדפסת ה”שלחן ערוך”, היה ”שערי דורא” החיבור האשכנזי החשוב ביותר בענייני איסור והיתר. הספר נודע גם בשמות ”שערים” (על שם עשרת השערים שבו), ו”איסור והיתר”. הספר ”תורת חטאת” של הרמ”א מסודר על פי סדר שעריו של ה”שערי דורא”. על חשיבותו ותפוצתו הרבה של ה”שערי דורא” ניתן ללמוד מדברי הרמ”א בהקדמתו ל”תורת חטאת”: ”שערי דורא... מורגל ונמצא ביד כל אדם... שערי דורא תקנו לדורו שהיו גדולים וחכמים, והיו קצור דבריו מספיקים להם... עכשיו בדור האחרון הזה אשר נעתק ונדפס הספר הזה כמה פעמים, כי כל אדם חושק בו לרוב קצורו, ורוצה ללמוד תורת איסור והתר על רגל אחד, ועל ידי זה נפלו הספרים ההם ביד רבים קטנים וגדולים... עשו לספר הנזכר פירושים ותוספות...”. המהדורה שלפנינו היא המהדורה החמישית של הספר (שנדפס לראשונה בקראקא בשנת רצ”ד). מאחר ומהדורות ה”שערי דורא” נדפסו כל אחת על פי כתב-יד אחר, ניתן במידה מסוימת להחשיב כל אחת מן המהדורות שנדפסו בשנות הש' כ”מהדורה ראשונה”. מלבד זאת, במהדורה שלפנינו נדפס לראשונה הפירוש ”מבוא שערים” מאת רבי נתן שפירא [מהרנ”ש]. הפירוש הוא הן על גוף הספר, והן על ההגהות הרבות שנכתבו עליו. מהרנ”ש אף הגיה את גוף החיבור וגם הוסיף על הגליון ”נוסח אחר”. במהדורה זו לא נדפסו הלכות נדה, מכיון שלא התפרשו על ידי מהרנ”ש. המהרש”ל בפירושו ל”שערי דורא”, בסימן פה, מכנה את המהדורה עם פירוש מהרנ”ש (כשעוד היתה מועתקת בכתבי-יד) בשם ”איסור והיתר של מהר”ר נתן”. קי דף. 30 ס”מ. וינוגרד לובלין 32. על התאריך ושינויים בקולופון ראה י, ריבקינד בספר היובל לאלכסנדר מארכס עמ' תכב והע' 5.