בידספיריט | חתימות והגהות הגה”ק ר' דוד
חתימות והגהות הגה”ק ר' דוד דייטש אב”ד עיר חדש, ר' זוסמאן סופר, סופרו של מרן החת”ס, בנו ר' מרדכי אפרים פישל סופר מפרעשבורג, נכדו ר' אליעזר זוסמאן סופר אב”ד פאקש, ור' משה קאטענדארף-בערגער ראב”ד פרעשבורג ועוד חתימות. - ספר מהר”ם ברבי ח”ב. מהדורה ראשונה. פראג, תקנ”ג. עותק מיוחד זה היה שייך ועם כתי”ק כמה מגאוני וקדושי הונגריה, כדלהלן: 1. בגליונות הספר 3 הגהות ארוכות ולמדניות מהגאון הרב דוד דייטש אב”ד עיר חדש. 2. בראשות השער רישום בעלות של הגה”ק רבי זוסמאן סופר הראשון מפרעשבורג בכתי”ק בנו הגה”ק רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרעשבורג ”שייך להרבני מו”ה זוסמן יצ”ו”. (השווה לכת”י שהופיע במכירת קדם 70, לוט 269). בגליוני דף עה, ובמס' שבועות הגהות חשובות בכתי”ק הגאון רבי זוסמאן סופר. 3. חתימות בעלות ורישומים רבים של הגה”ק רבי משה בערגער-קאטענדארף ראב”ד פרעשבורג משנת תקפ”א, היה בן אחותו של הגאון רבי דוד דייטש הנ”ל. הכותב שהספר שייך לאבין הקצין רבי בער מקאטענדארף. על השער הקדשה לחתן בכתי”ק. 4. בדף הפורזץ כמה חתימות של נכדו הגה”ק רבי זוסמאן אליעזר סופר אב”ד פאקש ובמח”ס ילקוט אליעזר בצעירותו. ”זוסמאן אליעזר, זוסמאן הקטן”. 5. על השער חתימת הרב הרש גרינפעלד בן הגאון הרב (שלמה אריה) זלמן ליב גרינספעלד אב”ד סערדאהעל. שבשנת תק”ע מילא מקום הרב דוד דייטש ברבנות סערדאהעל עפ”י השתדלות מרן החת”ס, עד לפטירתו בשנת תקע”ו. הגאון הקדוש רבי דוד דייטש אב”ד עיר-חדש (תקט”ז-תקצ”א), בעל ”אהל דוד”. מגדולי רבני אונגארן שנודע בעולם כולו בקדושתו הנוראה, ראש ישיבה, רבה של יעמניץ, רב ואב”ד פרויענקירכן, רבה של סערדעהלי, ומשנת תק”ע כיהן כאב”ד נאוועמעסטא ('עיר חדש'). היה תלמיד-חבר של מרנא החתם סופר שהתבטא אודותיו גדולות ונצורות. פעם ראהו החתם סופר ישן על הרצפה, וברוב צער על האי שופרא דבלי בארעא, גזר תענית על כך. כמו כן היה תלמיד מהר”ם ברבי ותלמידו המובהק של מרן הנודע ביהודה, שכתב לו עשרות תשובות המצוטטות בספרו הנודע. חידושיו הודפסו בסדרת הספרים ”אהל דוד” (תקע”ט-תרכ”ז) ובספרים נוספים. עמד בקשרי שו”ת ענפים עם גדולי דורו, כגון רבו ה”נודע ביהודה”, ה”חתם סופר” ובעל ה”ישמח משה”. ה”חתם סופר” כתב בהסכמה על ספרו: ”אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע”. הגה”ק רבי זוסמאן סופר הראשון נולד בוואידיסלב שבפולין לאביו הגה”ק רבי אפרים אשכנזי. נתגדל בקדושה וטהרה, וסיפר נכדו רבי אליעזר זוסמאן סופר אב”ד פאקש שבעת שהיה יונק משדי אמו בירך ברכת הנהנין. נשא אשב מבנות העיר טיסמעניץ, שם התקרב להאב”ד הגה”ק רבי משולם איגרא. בעקבות גזירות הקאנטאניסטען של הצאר הרשע ניקאלייא, העתיק בשנת תק”מ-תק”נ לערך בעצת הגה”ק רבי משולם איגרא את משכנו להונגריה, לכפר קאטענדארף שליד פרעשבורג. וכ”כ בספר לקוטי בית אפרים (דרוש יח) ”כשבא (הגה”ק רבי מרדכי אפרים פישל סופר) עם אבותיו ממדינה רחוקה למדינה זו, ולא מצאו מקום מנוחה, והחשוב רבי בער בערגער עשה בכפר קעטענדארף פתח ביתו לפני אבותיו”. רבי בער אף השתדל להשיג להם רשיונות שהייה. אמנם רבי זוסמאן לא אווה להישאר בכפר הקטן, לכן למד לעצמו את מלאכת הסת”ם. ובאותו זמן חיפשו בפרעשבורג הסמוכה סופר סת”ם והוא נתקבל למשרה רמה זו בקהילה מפוארת זו. עפ”י הצעתו נתקבל שם לאב”ד בשנת תקמ”ט רעו מאז הגה”ק רבי משולם איגרא והיה קרוב אליו ביותר. בשנת תקס”ז התקבל מרן החתם סופר כאב”ד פרעשבורג והגה”ק רבי זוסמאן שימש כסופרו הנאמן, כתב בעבורו ס”ת מהודר בכוונות מיוחדות, ואף כתב את התפילין עבור משפחתו. הרבה פעמים הפציר בו מרן החת”ס שיקבל עליו עול רבנות, ואף הציעו לרבנות העיר שטאמפען הסמוכה לפרעשבורג, אמנם הוא מיאן לכבוד הזה ורצה דוקא להישאר במלאכת הסת”ם. רבי זוסמאן הראשון נפטר בפרעשבורג בשנת תקפ”ג ונטמן בביה”ח הישן. מרן החת”ס נשא עליו הספד וקינה. מלבד מה שהתאכסן בבית אביו רבי בער כנזכר לעיל היה רבי זוסמאן מחותן עם הגאון רבי משה קאטענדארף, כי בנו רבי דוד הרש נשא את בת הגאון רבי דניאל פרוסטיץ ראב”ד פרעשבורג, חותן רבי משה. לתולדותיהם של האב, בנו ונכדו המופלאים ראה בארוכה בספר סופר המלך (נ.י. תש”ע). בנו הגאון הצדיק רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרעשבורג (תקמ”ו?-תר”ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' שלז-שמ), נולד בוואידיסלב שבפולין לאביו הגה”ק רבי אליעזר זוסמן סופר סת”ם. בערך בסביבות שנות תק”מ-תק”נ עקר אביו עם משפחתו מפולין להונגריה, והתיישב בכפר קטן בשם קאטענדארף, סמוך לפרשבורג. בערך בשנת תקנ”ח, בהיותו בגיל 12, שלחו אביו למאטערסדארף ללמוד אצל מרן ה”חתם סופר”, ומאז לא משה ידו מיד רבו במשך 42 שנה. רבי פישל סופר היה מגדולי תלמידיו, מהחשובים שבהם ומהמקורבים ביותר. הוא היה קשור לרבו החת”ס בקשר נפשי עז, ומדי יום ביומו היה עולה לבית רבו הקדוש לראות ולהיראות. לפי המסופר, היה נוהג רבי פישל סופר לומר כי ההבטה בפני רבו מצילה אותו מהחטא. מנגד, רבו החת”ס אמר שביום שאינו רואה את פני תלמידו זה ”הוא מרגיש העדר מדרגתו”. על אף שהוצעו לפניו משרות רבנות חשובות, הוא סירב לקבלם בעצת רבו, ישב כל ימיו בפרשבורג ועסק בהרבצת תורה. רבי פישל היה אמן פדגוג בלימוד גמרא והכשיר רבים מבחורי הישיבה בפרשבורג להיות ראויים לרמה הלימודית הגבוהה שנהגה בישיבה. החת”ס שלח אליו את בניו מרן ה”כתב סופר” וה”מכתב סופר” שילמדו אצלו. בהקדמה לספר ”דרשות חתם סופר” מובא כי בשנים תק”פ ותקפ”א לא כתב החתם סופר את חידושי האגדה שלו, ותלמידו רבי פישל סופר כתב באותם ימים את מה ששמע מפי רבו. רבו סמך על רשימותיו אלו ואף הגיהם והוסיף עליהם בשולי הגליון בכתב-יד קדשו. כאמור, רוב ימיו הסתופף בצל רבו המובהק החת”ס, למעט ”זמן” אחד שבו שלח אותו רבו ללמוד בישיבה של ידידו הגאון רבי דוד דייטש, בעל ”אהל דוד”, שכיהן אז ברבנות סערדעהעלי .