בידספיריט | מכתב מיוחד במינו מהרה”ק רבי

מכתב מיוחד במינו מהרה”ק רבי פנחס מנחם יאסטמאן בעל השפתי צדיק מפילץ המסביר את סירובו לקבל עליו הנהגת העדה אחרי פטירת השפת אמת. - הרקע למכתב המיוחד: אחרי פטירת הרה”ק בעל שפת אמת  מגור החלו רבים מגדולי חסידי גור להסתופף בצלו והוא הי' מתרחק מהם ולא רצה להתנהג באדמורו”ת. אזי ערך ש”ב הגה”ק רבי אברהם חיים ראובן ראטענבערג אב”ד וואדיסלאב מכתב אליו למען יקרבם ועל זה השיב לו הרה”ק מפילץ את המכתב הנוכחי. ”לכ' ידידי ש”ב הרב היקר נ”י מה שכותב כ”ת, ידע כי שמעתי ב”פ מפי זקני קה”ק ז”ל כשיש איזו נגיעה בענין זה הרבי עם הח' עם הי”ב חלות בשאול תחתית רח”ל. גם דומה לי ששמעתי עת שהי' רבי ר' אלימלך ור”ז נוסעים בעולם להרבות בע”ת פגע בם הבע”ד אמר להם אם לא יחדלו מלסבב בעולם ירבה הוא חסידים וימלא כל העולם חסידים. ע”כ כמו שמבואר ברש”י ז”ל על מצבה אף שהי' חביבה בימי אבה”ק ח”ק ז”ל ע”י שעסקו בזה אומ”ה נעשה שנואה בעיני המקום. אני דואג פן אבד חן אסיפת חסידים בעיניו ית”ש אך מצינו באמרם ז”ל שהי' להם הרגש משמים כגון שראו דזקפו בדיקלי וכדומה. וע”ז שאין לי שום גילוי דעת משמים אני ירא פן אצטרך ליתן דין וחשבון על הוצאת אלי, כי קבלתי כמה מכתבים ממרחקים שרוצים לבא אלי ולבי יחיל מאד מאד. ע”כ כ”ז שאין לי שום נדנוד ראי' שמסכימים בשמים דעתי לדחות ומי שיתאמץ לבא לאחר כל הדחיות מה אעשה. הרחמן יאיר עינינו ונזכה לעשות רצונו יתב”ש תמיד כתקוות ידידו ש”ב דוש”ת מברכו בחג טוב וכשר פנחס מנחס” בסגוף המכתב מוסיף הרה”ק מפילץ כמה שורות בעניין כמוס ”הייתי בטשעכנווצי עם ב”ד ועשינו שלום רק שיעזור [ה'] שיה' לעד...” מכתבי הרה”ק השפתי צדיק מפילץ נדירים ביותר! רק מכתב יחיד הופיע במכירה פומבית. האדמו”ר הרה”ק רבי פנחס מנחם אלעזר יאסטמאן [תר”ט – תרפ”א], היה נכד האדמו”ר בעל ה'חידושי הרי”ם' מגור וגיסו של בעל ה'שפת אמת'. בילדותו עבר לגור בבית זקינו ה'חידושי הרי”מ' בגור, יחד עם בן דודו הרה”ק ה'שפת אמת' זי”ע - לימים גיסו ורבו - שעבר ג”כ לגור בבית זקינו לאחר שהתייתם מאב ומאם. יחד גדלו ונתחנכו על ברכי זקינם הגדול, שאף לקחם עמו לקאצק כדי ”שיזכו לראות יהודי אמיתי” (ובלשון קדשו: ”לאזן זיי אנקוקן א וואהרין יוד”). ברבות הימים היו שניהם למעתיקי שמועה, המנחילים בספריהם את תורת זקנם לדורות הבאים. רבינו הוא גם זה אשר יגע והוציא לאור את ספרי זקנו שנהפכו לנכסי צאן ברזל באהלי שם. בשנת תרכ”ד, בהיותו בן ט”ז שנה, השיאו זקנו עם נכדתו היתומה מרת הענדל לאה - בת בנו הצדיק רבי אברהם מרדכי אלטר זצ”ל (שנפטר בחיי אביו ה'חידושי הרי”מ'), ובשלהי דקייטא כשלא חש רבינו בטוב, שיגר זקנו אגרת אל הרה”ק רבי יעקב ארי' מראדזימין זי”ע בו מבקשו ”להתפלל עבור נכדי המופלג בתורה כ' פנחס מנחם מענדיל בן צינא פעסא אשר זה יותר משבוע חולה... הש”י ישלח לו רפואה שלימה במהרה בתוך שאר ח”י” לאחר פטירת סבו החידושי הרי”ם בתרכ”ו, היה מחסידיו של הרה”ק רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר שנפטר רבי חנוך העניך, היה לחסידו של גיסו הרה”ק רבי יהודה אריה לייב מגור-השפת אמת, אצלו היה יושב ראשונה במלכות, והיה מוציא ומכניס שאלות החסידים וענייני עסקנות שונים. לאחר פטירת ה”שפת אמת” בה' בשבט תרס”ה סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, בצוואתו כתב שלא היה לו סימן משמים שיקבל עליו תפקיד זה. ולכן עזב את העיירה גור כדי שלא יבואו אליו החסידים. הוא העביר את דירתו לפילץ שם התמנה לרב העיר. חלק מחסידי וממקורבי השפת אמת בכל אופן נמשכו אחריו ולא הסכימו להרפות ממנו, החסידים נסעו אליו לפילץ, ובדיעבד הוא קיבל אותם. לצד זאת, האדמו”ר ה”אמרי אמת” בנו של ה”שפת אמת” לא הסכים לקבל על עצמו את ההנהגה, כל זמן שהשפתי צדיק גר בעיירה גור, אחרי שהשפתי צדיק עבר לפילץ - כמה ימים לפני פורים חל אצל האמרי אמת שינוי, ובפורים ערך ”שולחן” בביתו למקורביו. כסבו הוא ניהל ישיבה בפילץ ובוויירשוב בה למדו בחורים צעירים. היה הרב הישיש בכל פולין, בשנת תרע”ב חלה מאוד, והוסיף לעצמו את השם ”אלעזר” כסגולה, ומאז נקרא ”פנחס מנחם אלעזר”. המונים נהרו אל הרבי מפילץ להתברך מפי קדשו, ורבות מסופר על כוחו בהמשכת רפואות וישועות. וכה העיד הרה”ק ה'אמרי אמת' מגור זי”ע לנכד רבינו: ”בשמים מקיימים את כל אשר זקנך מבקש”. רבים היו עדים לתפלותיו שהיו בתמימות נפלאה, כבן המתחטא לפני אביו, והיותן חדורות ביראת שמים טהורה, ועשו רושם במרום לפעול ישועה לכל מי שהזכיר עצמו לפניו. לאחר עשר שנים שגר בפילץ עבר עם משפחתו לוויירשוב, שם גר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה עבר לצ'נסטוחובה. נפטר ביום שבת בשעת סעודה שלישית והלווייתו נערכה ביום שני בגלל מחלוקת ודין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, ובסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. ע”פ המסורת, כל מי שפסק שעליו להיקבר בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם בתוך זמן קצר שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאוד שיקברוהו בפילץ. [למעשה התגורר רוב ימיו בגור, ורק אחרי פטירת ה'שפת אמת', בשנת תרס”ה, עבר להתגורר בפילץ, ולאחמ”כ בוויערשוב וטשענסטחוב. בכל שלושת מקומות אלו גם יחד התגורר ט”ז שנים, בעוד שבגור עצמה התגורר קרוב לשלושים שנה, והוכר בפי כל כ”רבי מענדל יוסטמאן מגור”. במשפחת בית גור היה מכונה ”דער גרויסער מענדעלע”, לחלק מהרה”ק רבי מנחם מענדל מפאביאניץ הי”ד (בן השפ”א) שהיה צעיר ממנו בהרבה, ולכן נקרא ”דער קליינער מענדעלע”]. חוץ מ”שפתי צדיק” על התורה, כתב גם חיבור גדול על הש”ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו. הרב הגאון והצדיק רבי אברהם חיים ראובן ראטענבערג נולד בק”ק אפטא לאביו הגאון החסיד רבי יעקב יוסף , בן הגאון רבי ישראל רב במאגנישוב וגור (אבי החדושי הרי”ם) בן להגאון ר' מרדכי דור שלישי להגאון בעל שו”ת מהר”מ ראטענבערג .כשהיה בגיל עשר שנים נפטר עליו אביו, ואחיו הרה”ק רבי פינטשא הובילוהו לגור לבית דודו הגאוה”ק חידושי הרי”ם,