אוסף חשוב של ספרים עתיקים ונדירים מדפוסי רוסיא ופולין בכריכות עור מהודרים. תק"ל-תרכ"ח.
1. שו"ת מהר"ם אלשיך – ברלין, תק"ל.
בדף השער נדפס: "פה סלאנעק... לפרט משה אמת ותורתו אמת" [תמ"א]. אך ע"פ האמור במפעל הביבליוגרפיה הספר נדפס בברלין בסביבות שנת תק"ל.
2. חסידות נדיר : מים קדושים - דפו"ר, מעזירוב, תק"נ.
ספר מים קדושים, מאת הרה"ק מתלמידי המגיד ממעזריטש, ר' אברהם משה סג"ל מבראהילוב. חידושים על תלמוד בבלי סדר קדשים.
מעזיראוב, תק"נ. מהדורה ראשונה ונדירה. בדפוס ישכר בער בן משה יהודא, יחיאל מיכל בן דוד כ"ץ ואברהם בן יוסף
המחבר הוסיף לספרו הקדמות עם ענייני אגדה וסיים בשו"ת בענייני עגונות וריבית.
רבי אברהם משה ב"ר אשר סג"ל - מקהילות פיקאב, פרלוקא ובראהילוב. בסטפנסקי - חסידות, 342, כתב שהיה תלמיד המגיד ממזריטש והביא מתורת המגיד בהקדמתו.
3. ספר מצוות גדול (סמ"ג) - קאפוסט תקס"ז - עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי חיים מואלוז'ין. שני חלקים.
חלק ראשון מצות לא תעשה וחלק שני מצות עשה "מהספר שחיבר הרב הגדול רבינו משה מקוצי בעל התוספות" עם פירושים שונים ולראשונה עם פירוש 'עמודי שלמה' לרבינו המהרש"ל.
קאפוסט, תקס"ז. הסכמות חשובות מרבי חיים מואלוז'ין ורבי לוי יצחק מבארדיטשוב, ועוד.
4. שו"ת תולדות אדם - עם הסכמת בעל אורח לחיים מזלאטשוב זצ"ל.
ספר שאלות ותשובות 'תולדות אדם' מאת הרשב"א. חלק זה מוכר כ"חלק שני מתשובות הרשב"א". לבוב, תקע"א.
עם הסכמת הרה"ק רבי אברהם חיים אב"ד זלאטשוב (שנוספה לאחר סיום ההדפסה).
5. קבלה נדיר: עץ חיים קארעץ או לאשצוב, תקע"ח.
ספר עץ חיים, מיסודי תורת הקבלה, ממורינו רבי חיים וויטאל מה ששמע ממורו רבי יצחק לוריא אשכנזי - האריז"ל. על ידי המדפיס אברהם יצחק - לאשצוב או קאריץ, תקע"ח.
6. ספר מדרש כתובה, חיבור על כל מסכת כתובות, ביאור רחב לסוגיות המסכת. מאת רבי אלכסנדר יהודה מרגליות.
ווארשא, תקפ"ג. מהדורה יחידה.
חותמת רבי שמריהו יוסף קלעפפיש (תקפ"ב-תרנ"ה) מווארשא [אחיו של ראב"ד ווארשא, וחמיו של הצדיק רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג] ושל רבי נחמיה יוסף דענעבורג מירושלים.
7. ספר תרומת הדשן/עיקרי דינים. סדילקוב, תקצ"ה.
8. קב נקי לרא"ד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש) – דפו"ר, ווארשא, תרכ"ח.
ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב".
ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח. מהדורה ראשונה. ב' חלקים (שער נפרד לחלק ב').
הסכמות הרה"ק רבי ברוך שלום שניאורסון (בנו בכורו של אדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש וזקנו של הרבי מליובאוויטש), הגאון רבי יוסף תומארקין אב"ד קרמנטשוג, ועוד.
ספר "קב נקי"
בספר קב נקי מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לאוואט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של קב נקי ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו.
בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).
בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש).
בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין, אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. רובם עותקים שלימים. בספר מספר 6- מדרש כתובה, דף האחרון בצילום.