'וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד ני' אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה ושהיא כולה מפי אליהו ז"ל' פולמוס בעל התניא ...

'וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד ני' אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה ושהיא כולה מפי אליהו ז"ל' פולמוס בעל התניא והגר"א, העתק קדום של מכתבו החריף נגד הגר"א. ת"ר-תר"ך בקירוב.

בשנת תקנ"ו או תקנ"ז כתב רבי שניאור זלמן מליאדי-בעל התניא לאנ"ש בווילנא מכתב פולמוסי חריף נגד שיטת הגאון רבי אליהו מוילנא אודות כתבי האר"י הק'.

לפנינו כת"י העתקה של חציו השני של המכתב. הכותרת של צד א' "מכתב מאדמו"ר הזקן נ"ע להגאון מוהר"א מווילנא" , הכותרות של צד ב' "מכתב מהרב אדמו"ר מוהר"ז" , "מכתב מהרב אדמו"ר זצוקללה"ה להגר"א מווילנא זי"ע"

המכתב נדפס בספר 'אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן' מכתב נב, ובספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו' מכתב נו.

לעומת זאת, הרב דוד קמינצקי סובר, כמובן, שהמכתב כולו מזוייף. ראה מאמריו בישורון כרך כא עמ' תשעח, וכרך כג עמ' תקצז.

לפנינו כת"י קדום העתק האגרת. לפי סוג הנייר והדיו אנו משערים שנכתב בשנת ת"ר-תר"כ בקירוב, דהיינו 45-65 שנים אחרי תקנ"ו.

''.....ואם יקשה בעיניו לחזור מדרכו אשר גדל בה מנעוריו ולא יתקבלו דבריי בעיני כבודו אז במקום גדולתו תהיה ענותנותו, לבאר היטב כל טענותיו עלינו בנידון אמונה זו חרות על הלוחות בכתב ע"י חד מן קמייא דקיימין קדמוהי. ויבא על החתום בכבודו ובעצמו ואני אבוא אחריו ומלאתי את דבריו להשיב על כל טענותיו ג"כ כתוב וחתום בחתימת ידי. ושני המכתבים יודפסו וישלחו לכל חכמי ישראל הקרובים והרחוקים שיחוו דעתם בזה כי לא אלמן ישראל מאלקיו וימצאו רבים וכן שלמים בדעת תורה, ודעת נוטה להכריע ולא ישאו פני כל איש ואחרי רבים להטותה ובזה יהי' שלום על ישראל.

ואודות תפיסתו על ס' ליקוטי אמרים ודומיו בענין ביאור העלאת ניצוצין מהקליפות וכו' הנה עיקר העלאת מ"ן זה של העלאת נצוצין לא נזכר אלא בקבלת האר"י ז"ל לבדה, ולא במקובלים שלפניו וגם לא בזוהר הק' בפירוש. וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה ושהיא כולה מפי אליהו ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו' וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו' , ולאיש אשר אלה לו לו משפט הבחירה לבחור לו הטוב והישר מכל כתבי קודש הקדשים האר"י ז"ל לאמר שמועה זו נאה והיא מפי אליהו ז"ל וזו אינה מפי אליהו ז"ל מה נאמר לפניו.

מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק לפניו, וגם אם יאמר איזה פירוש בכתבי האר"י ז"ל שלא כפירושינו כל מי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל שכל מי שאינו מאמין באיזה דבר לא אדון הוא בדבר זה, לדון ולהכריע. רק המכריעים יהיו גדולי ישראל המפורסמים באמונת קבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי אליהו ז"ל. כחכמי הספרדים ודומיהם וכו' ואף גם זאת משנה שאינה צריכה היא, כי אם כשיהיו התובעים והטוענים עלינו גם כן מאמינים בקבלת האר"י ז"ל בכללה כמונו. והם גדולי ישראל בנגלה ונסתר, אשר צריך להכריע ביניהם ובין גדולי ישראל מאנ"ש המפורסמים בפולין ואשכנז אך עדיין לא שמענו כזאת.

ואודות השריפה אשר שרפו ספר הידוע, לא לכם לריב את ריב הבעש"ט זצללה"ה ולעורר מדנים ח"ו. לא זו העיר ולא זו הדרך אשר חפץ בה ה' ובעיניכם זה דבר חדש, אך כבר היה לעולמים זכרו ימות עולם, כי מי גדול ממשה בדורו ה"ה הרמב"ם ז"ל אשר בארצו בספרד גדל בשם טוב הלוך וגדל מאד, עד שבחייו היו אומרים בנוסח הקדיש בחייכון וביומיכון ובחיי מרנא ורבנא משה ובחיי דכל בית ישראל וכו' , מפני שראו כבודו וקדושתו וחסידותו אך בארצות הרחוקות אשר לא שמעו ולא ראו את כבודו החזיקוהו למין וכופר בתוה"ק. ושרפו ספריו דהיינו ספר הראשון מס' הי"ד ברחובות קריה על פי חכמים גדולים בעיניהם שקראו מה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה, ולא עלתה על דעתם לתלות בקוצר ידיעתם והבנתם בדברי קדשו כאשר נתבאר לבסוף ע"י הרמב"ן והרד"ק ז"ל. אך כאשר חלפו ועברו ימים רבים וכו' וגם שנאתם וכו"י י ותצמח אמת מארץ וידעו כל ישראל כי משה ותורתו אמת וכו' וכה יהי' לנו במהרה בימינו אמן''.

כ"ד א"נ דור"ש מלב ונ"ח שניאור זלמן בלא"א מו"ה ברוך זללה"ה'.

21.4X 17.2 ס"מ.

קרעים בשוליים.