קדוש ונורא! הדברי חיים של הרה"ק צדיק יסוד עולם רבי ישעיה שטיינער מקערעסטיר ובנו הרה"ק רבי אברהם ומשפחתו. עותק הרה"ק ...

קדוש ונורא! הדברי חיים של הרה"ק צדיק יסוד עולם רבי ישעיה שטיינער מקערעסטיר ובנו הרה"ק רבי אברהם ומשפחתו. עותק הרה"ק מטאהש. דברי חיים, סוואליווע תרע"ג.

ספר דברי חיים, חלק ראשון על התורה, וחלק שני על מועדים וחידושים על בבא מציעא, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז.

סוואליווע, דפוס חיים יהודה גאלדענבערג ושותפו יוסף העכט, תרע"ג. מהדורה שניה. שני חלקים בכרך אחד. בשער החלק הראשון נדפס במקור בטעות תוכן השער של החלק השני, עם המילים "על מועדים וחידושים על ב"מ".

חתום בחותמות קודשו: "ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרה"צ מליסקא זי"ע ב' קערעסטיר".

רישום בעלות בעיפרון "שייך להרב הצדיק מו"ה אברהם שטיינער......''.

חותמות חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס, בן רבי רפאל מבערבעשט.

חותמות הרה"ק רבי מנחם מענדל כהנא מבאדראג-קערעסטיר והומנא.

חתימת הרב נפתלי לאנדא, בן הרב ישראל אברהם אלטר לאנדא אב"ד עדעלין, חתנו של מופת הדור רבי ישעי'לע מקערעסטיר.

חתימת הילדה חנה שטיינער בת הרה"ק רבי אברהם שטיינער מקערעסטיר.

חותמות הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל לאווי בעת שכיהן כאב"ד טאהש מיד אחרי השואה.

הרב הקדוש מופת הדור רבי ישעיה מקערעסטיר. משמשו בקודש של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא. כך נכתב בתמונת פניו שפורסמה אחר פטירת רבי ישעי'לה: איש לב טוב, אוהב את הבריות וחנן אביונים ודלים, ה"ה הרב הצדיק הקדוש מנורה הטהורה, אספקלריא המאירה, עניו וחסיד, ישר ונאמן, לו עצה ותושיה, עשה ופעל מופתים גדולות ונוראים, וצדקות וגמילת חסדים לענים ולעשירים, וביתו ממש כביתו של אברהם אבינו, יחיד בדורו רבן של ישראל כקש"ת רבינו ישעי' שטיינער זצוק"ל. נפטר בנשיקה כמיתת מרע"ה יום ג' דחודש אייר תרפ"ה לפ"ק

נודע כעמוד הצדקה והחסד בדורו, פועל ישועות ומחולל נפלאות, וראו בחוש כי ככל היוצא מפיו ייעשה. ביתו היה פתוח לרווחה ותמיד סעדו רבים על שולחנו. פיזר סכומים עצומים לצדקה.

רבי ישעיה היה תלמידו המובהק ונאמן ביתו של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, וכבר העיד רבו על גודל קדושתה של נשמתו. לאחר שנפטר רבו רצ"ה מליסקא החל להתפרסם כבעל מופת ורבבות נהרו אליו, אך כל ימיו חתם בענוותנותו "משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע"

האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם שטיינער מקערעסטיר (תרמ"ג-תרפ"ז), רב צדיק ומפורסם. חתנו של רבי מיכאל מזשירק; בנו יחידו של מופת הדור הגה"ק רבי ישעיה'לה שטיינער. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו. טרם מותו, ציווה אותו אביו שכל הפתקאות (קוויטלעך) שיובאו לפניו, יונחו על קברו של האב. רבי אברהם היסס לרשת את מקומו של אביו, אך זה השביעו שכל הברכות שיברך אף הן יתגשמו ויהיו. המשיך בכל עוזו במפעלות אביו הק', ביתו היה פתוח לרווחה לכל דכפין ואלפים באו למשכנו. נתפרסם לפועל ישועות בקרב הארץ. רבי אברהם כיהן על כס האדמו"רות פחות משנתיים ימים עד לפטירתו; תחתיו הוכתר חתנו, רבי מאיר יוסף רובין מקערעסטיר (נספה בשואה, תש"ד).

הרה"ק רבי מנחם מנדל כהנא מהומנא נכד הגאון בעל ארחות חיים מספינקא (חתן הרה"ק בעל אמרי יוסף) היה חתנו של הרה"ק רבי אברהמל'ע בן הרה"ק רבי ישעיהל'ה מקרעסטיר, חתונתו התקיימה בקערעסטיר בשנת תרפ"ב, והיה סמוך על שולחן חותנו - זקנו במשך שלש שנים, עד פטירת הרה"ק רבי ישעיל'ה בשנת תרפ"ה.

רבי נפתלי לאנדא ממלא מקום אביו כאב"ד עדעלין נהרג כ"ו סיון תש"ד עם אמו. הי"ד. 

הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל לאווי [תרפ"א-תשע"ה], האדמו"ר הרביעי של חסידות טאש. זקן האדמו"רים בדורנו, משרידי דור דעה, שמסכת חייו הייתה כולה קדושה, תורה ותפילה, לצד מעשים כבירים של צדקה וחסד. בשנת תשי"א עקר למאנטרעאל שבקאנאדא, עמו הגיעו בסך הכל שמונה-עשרה משפחות מחסידיו. עם השנים התקבצו סביבו חסידים רבים. עבודתו בעריכת השולחנות היתה מחזה נורא הוד, בסביבות השעה 12 בלילה נטל ידים לסעודת שחרית, והיתה זו הסעודה היחידה שאכל במשך היום. נטילת ידים היתה אורכת משך זמן רב מאוד, (האדמו"ר מסקווירא אמר על כך: שידוע בשם הבעש"ט, שאת סוד נט"י אין מגלין אלא לחד בדרא, וכשנפטר ה'אור החיים' גילו אותו לבעש"ט. והפטיר הרבי מסקווירא "שבדורינו בעל סוד נט"י הוא הטאשער רבי").

מצות הצדקה היתה פרק מיוחד במסכת חייו הקדושה, את כל כספי הפדיונות הרבים חילק לנזקקים, כאשר הגבאים רואים ועיניהם כלות. מסופר על יהודי נגיד ועשיר גדול, שנכנס אל האדמו"ר לקבל ברכה, והשאיר מעטפה עם טשעק על סכום עתק של רבבות דולרים לפדיון נפש. לאחר שיצא מהאדמו"ר, התעכב מעט ושוחח עם הגבאים, וכשפנה לעבר רכבו בכדי לשוב לביתו פנה אליו יהודי שביקש להצטרף לנסיעה, והלה הסכים בשמחה. בדרך ראה הנגיד כי הטרמפיסט שעמו פותח מעטפה, זו הייתה המעטפה שהנגיד השאיר אצל האדמו"ר, וכנראה היהודי האורח, שהיה נזקק, נכנס אחריו לאדמו"ר, והאדמו"ר נתן לו את המעטפה כמות שהיא.

הרבי נודע בדבקותו הרבה בהשם, ידועה האמרה בשמו: "אילו היו לי כ"כ הרבה דולרים כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה (כל העולם לפני ה') כלא חשיב' הייתי עשיר גדול" , לאחר כמה רגעים תיקן את עצמו ואמר "אפילו אילו היה לי רק 'סנטים' כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה כלא חשיב', הייתי גם כן עשיר גדול" . מופתים לרוב 'התגלגלו תחת שולחנו' מדי יום ביומו, ורוח הקודש דיברה מתוך פיו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים 'עבודת עבודה'.

חתימה: דוב לעפקאוויטש, אוהעל.

[2], פ, [2]; [2], קטז דף. 24.1 ס"מ.

השייכות בין המחבר הרה"ק הדברי חיים מצאנז ורבינו הקדוש מקערעסטור:

כידוע שאחרי פטירת רבו הרה"ק מליסקא הסמיכו הדברי חיים מצאנז שהוא ימלא מקום רבו. בליל שבת קודש כאשר עמד דברי חיים לברך את בניו ונכדיו עמד רבינו ביניהם והדברי חיים הניח ידיו על ראשו לברכו. לתמיהת בנו הרה"ק מגארליץ למה הוא מקרבו כ"כ ענה הרה"ק מצאנז "איך געב א ברכה פאר אזא איינעם, ווען ער באקומט א רייניש האט ער א הארץ דעם רייניש ווייטער צו געבן, און צו דעם זעה איך אז ישעיה איז ראוי און וועט אזוי טאהן".

וכך אמר בנו הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט, בהספד מר שנשא לפני מיטת רבינו, בשם אחיו הרה"ק משינאווא "אז דער טאטע איז מקרב איז נישט קיין פשוט'ע זאך". גם העיד עליו בשעת ההספד שאביו הדברי חיים המליץ על רבינו שבגודל קדושתו הגיע למדריגת נוטר הברית.

ונסיים ב'געלט מעשה': כידוע היה הדברי חיים חד בדרא במידת הצדקה, והיה לווה ע"ז סכומים עצומים. באחת מנסיעותיו של רבינו לצאנז אירע אז שהדברי חיים יצא מחדרו ושאל "ווי זענען די נגידים?" אך הנגידים נשמטו מפניו...

כאשר ראה הדברי חיים את רבינו יושב בביהמ"ד ניגש אליו ואמר לו "ישעיה דו ביסט דאך א גבאי צדקה, האסט דאך אוודאי געלט, אפשר קענסטו מיר בארגן?" מיד הוציא רבינו את צרור כספו ומסרו לרבו, מבלי להשאיר לו פרוטה אחת. אמר לו הדברי חיים "ישעי'לה איך וועל דיר נאך אפגעבן!".

בכל ימי שהותו בצאנז לא הזכיר לרבו כלום אודות המעות. כאשר יצא מחדרו ליווה אותו הדברי חיים ותוך כדי הליכתם הוציא חבילות כסף מכיסו ואמר לרבינו "ישעיה איך בין דיר א בעל חוב, נא דא האסטו!"

לימים גילה רבינו גילוי נפלא ביותר אודות סיפור זה "דער אייבערשטער האט מיר חונן דעת געווען אז איך האב עס נישט געציילט, נאר גראד אריינגעלייגט אין די קעשענע. זייט דעמאלטס ווען איך לייג אריין די הענט אין קעשענע איז דא געלט!"

וראה עוד בספר הנפלא מופת הדור סיפורי קודש בין הני תרי צדיקי הדור.

מצב כללי טוב, כתמי מים בכריכה ובדף האחרון, כתמי דיו, סימני שימוש, קרעים קלים בשוליים, כריכה מקורית עם שדרה חדשה מעור.