חתימות הרה"ק רבי נפתלי הירצקא מראצפערט ומשפחתו. אשל אברהם, דפו"ר, פיורדא תס"א.

חתימות הרה"ק רבי נפתלי הירצקא מראצפערט ומשפחתו. אשל אברהם, דפו"ר, פיורדא תס"א.

ספר אשל אברהם, עניני קבלה ופירוש מאמרי הזהר הקדוש. רבי מרדכי אשכנזי.

פיורדא, תס"א. מהדורה ראשונה. באמצע הספר (דפים מה-מו) שני עמודים עם "אילנות". בעמוד אחד - "שבע היכלין דקודשא" ובעמוד מולו - "שבע היכלין דקליפה'' ותרשימים קבליים שונים.

בדף הפורזץ חתימת הרה"ק והנורא מראצפערט בצעירותו, "נפתלי הירץ בן מוהר"ר יעקב פרץ סג"ל מפאטש". בדף הפורזץ האחורי עוד חתימה ממנו "נפתלי הירץ סגל".

חתימתו נדירה ביותר!

שני סוגי חותמות רבינו "נפתלי הירצקא הלוי בו מה"ו יעקב פרץ זילבערמאן מתגורר פה ראצפערטא"

חותמות זו נדפסה על הכריכה של ספר הנפלא 'קול רנה' (ברוקלין תשע"ג). (ראה להלן).

חותמת בנו הרב הצדיק רבי יעקב פרץ הלוי זילבערמאן מהאדאס.

חתימת גיסו הק' משה אלעזר בן מו"ה איסר דוד זיידענפעלד, (ר' איסר דוד הי' חותנו של הרה"ק ר' הירצקא'לע).

הרה"ק רבי נפתלי הירצקא זילברמאן מראצפערט נולד בשנת תק"פ לאביו הג"ר יעקב פרץ שו"ב דכפר פויטש בן אחר בן מהט"ז. היה תלמידם של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא בעל אך פרי תבואה, הרה"ק רבי משולם פייש מטאש, הגה"ק רבי שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים, והגה"ק רבי אשר אנשיל יונגרייז מטשענגער בעל מנוחת אשר. היה דבוק ברבינו ה"דברי חיים" מצאנז ונסע אליו פעמים רבות לימים נוראים וימים טובים.

נתקבל לאבד"ק יאנושי , בהשתדלות רבו הרה"ק בעל מנוחת אשר מטשענגער זי"ע. רבינו נסע לימים הקדושים לבעלזא לכ"ק מרן מהר"י זי"ע, ושם בבעלזא הפליאו את זה למאוד שרבי, שמאות חסידים באים להסתופף בצלו על הימים הקדושים, עוזב את הכל ונוסע להסתופף בבעלזא. כשהציעו לפני רבינו את כתר הרבנות בעיר ראצפערט,  התייעץ בזה עם כ"ק מרן מבעלזא זי"ע ובשנת תרמ"א עבר לראצפערט וכיהן שם עד לפטירתו ביום ט' תשרי תרנ"ח.

היה עמוד צלותהון דישראל רבינו הקדוש והטהור זי"ע דבוק בכל עת ועונה בספר התהלים, וע"י המשיך ישועות רבות, ועל כל דבר קשה גמר את כל הספר, וגם הכיר ע"י אמירתו אם נתקבלה תפלתו.

ענין פטירתו היה חוץ לדרך הטבע כי בשבת תשובה האחרונה לחייו עלי אדמות,  דרש ברבים והודיע כי זו היא דרשה האחרונה, ובערב יוה"כ קודם שחיטת הכפרות הלך למקוה טהרה בטוב לב, ועשה את סדר הכפרות ואח"כ אמר סליחות ולא התפלל רק קרא ק"ש, באמרו שבאותו יום פטורים מתפילה,  ושכב במיתת נשיקה ולא ידע שום אדם מזה עד לעיתותי ערב,  בהאי שעתא קדישא איתקטיר בהאי קטירא לחיי עלמא, בהיותו בן ע"ח שנים, כי נולד בשנת תק"פ, ונסתלק בערב יום הקדוש תרנ"ח. 

ראה בספר קול רנה הנ"ל בעמ' קג, קמה, קמט, קנב-קנה שרבינו ברוב ענוותנותו היה תמיד חותם 'מתגורר פה ראצפערטא' ולא כאב"ד דמתא.

בנו הרב הצדיק רבי יעקב פרץ הלוי זילבערמאן מהאדאס. נולד לרבינו בשנת תר"ט.  חתנו של רבי אברהם פאמער, מגדולי חסידי צאנז, למד תורה בהתמדה רבה, היה מפורסם במידותיו ובמידת הצדקה.

בכל עת פנוי היה עוסק בתורה, תפילותיו היו ספוגות בדמעות. התיישב בהאדאס ואח"כ בנירבאטור. דבק בהרה"ק הדברי יחזקאל משינאווא ובאדמו"ר הראשון ממונקאטש. נפ' בשנת תרע"ז.

ג-קפד דף, 31 ס"מ. חסר השער, דף הראשון ושני דפים בסוף.

מצב כללי טוב, קרעים, כתמי מים קלים, סימיני שימוש, כריכה מקורית פגומה.