כת"י הגאון ר' אהרן פרעסבורגער אב"ד באניהאד בצעירותו.

כת"י הגאון ר' אהרן פרעסבורגער אב"ד באניהאד בצעירותו.

על התורה ודרשות.

94 עמודים כתובים. 22 ס"מ.

הגה"ק רבי אהרן פרעסבורגער הי"ד רב ואב"ד דקהילת באניהאד [נעק"ד י"ח תמוז ה'תש"ד], בעל שו"ת 'פאר אהרן'. מגדולי רבני הונגריה בדור דעה שלפני השואה, בכח גאונותו, חכמתו ויראתו תפס מקום בכותל המזרח בין הרבנים הגדולים בדורו. רבינו התפרסם למשגב כרב המנהיג עדתו על מי מנוחות, באישיותו הקורנת קירב רבים לתורה. הוא תיקן תקנות ושידד מערכות והחזיר עטרה ליושנה בעיר באניהאד. שמעו יצא ברחבי המדינה ומחוצה לה כבעל הוראה מובהק ודיינא דנחית לעומקא דדינא ורבים פנו אליו שיכריע בענינים קשים ומסובכים. הגר"ש וואזנר כותב אודותיו (שו"ת פאר אהרן, עמ' 6): "עוד זכור אזכור בימי נעורי… שבחו בפי כל, הי' מוח עצום, ועובד ה' מפורסם…".

רבו המובהק היה אביו הגה"ק בעל התפארת יוסף אב"ד מאטערסדארף. מלבד זאת למד רבינו גם אצל הגאון האדיר רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ויצען בעל מעשי למלך, וכן אצל הגאון בעל השבט סופר בישיבתו הרמה בק"ק פרעסבורג. רבינו תפס מקום של כבוד בראש תלמידיו החריפים של השבט סופר ואף התעטר על ידו בכתב הורמנא. השבט סופר התבטא פעם כי תלמידו זה הוא פאר תלמידיו ולא קם לו תלמיד כמותו!

עם פרוץ מלחמת העולם השניה, התחילו שונאי ישראל המובהקים למשול בהונגריה וגזרו גזרות קשות ואכזריות על היהודים. רבינו הרבה לעודד את בני קהילתו כי יעמדו בניסיון הגדול הנכון להם, הוא טען וחזר כי חורבן אירופה מאיים לבוא גם להונגריה, ומי שרוצה לברוח אסור למונעו מכך. מן הראוי לציין שתלמידיו ומקורביו של רבינו כששמעו על אפשרות הצלה במסגרת "רכבת קסטנר" הצליחו לשבץ את רבינו ברשימה, אלא שרבינו כקברניט נאמן, לא רצה ליטוש את צאן מרעיתו בזמנים קשים כאלה, הוא ויתר איפוא על הצלתו ונותר כדי לעודד ולחזק את בני קהילתו בזמנים הקשים. רבינו נשאר עם בני קהילתו עד בוא הימים הקשים של פלישת הנאצים להונגריה, ובחודש סיון תש"ד, הלך הגר"א פרעסבורגער הי"ד בראש בני קהילתו בדרכו האחרונה, ברכבת המות עשה דרכו לאושוויץ, ושם נהרג על קידוש השם עם בני משפחתו ביום י"ח תמוז ה'תש"ד, הי"ד. (מתוך המבוא לספרו שו"ת פאר אהרן).