חתימת הגאון הרב שמחה נתן גרינבורג אב"ד קעזמארק. חדושי המאירי, ווין תרכ"ב.

חתימת הגאון הרב שמחה נתן גרינבורג אב"ד קעזמארק. חדושי המאירי, ווין תרכ"ב.

שני חתימות הגאון הרב שמחה נתן גרינבורג אב"ד קעזמארק. רישום בעלות ששייך לאב"ר קעזמארק, כנראה הכוונה לאביו  האב"ד רבי אברהם.

רבי שמחה נתן גרינבורג נולד בד' אלול תרמ"ד לרבי אברהם גרינבורג אב"ד קז'מארוק. הוא למד בישיבה של אביו בקז'מארוק, ואחר כך למד בישיבת פרשבורג אצל רבי שמחה בונם סופר, ה"שבט סופר", ובישיבתו של רבי משה הירש פוקס בגרוסוורדיין שבטרנסילבניה. הוא קיבל סמיכה לרבנות מרבו ה"שבט סופר" ומהגאון רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש, בעל ה"דרכי תשובה". 

בערך בשנת תרס"ז נשא לאישה את הינדה הרטמן מבערגסאז, בתו של רבי שרגא פייבל הרטמן, שהיה ראש קהילת

בערגסאז. חמיו היה חבר נשיאות כולל מונקאטש והיה מקורב מאד לאדמו"ר ממונקאטש, בעל ה"דרכי תשובה", ודרכו התקרב גם רבי שמחה נתן לאדמו"רי בית מונקאטש. לאחר נישואיו גר מספר שנים ליד חמיו בבערגסאז, ושם היה מגיד שיעור קבוע לפני בעלי בתים. בשנת תרע"א קיבל סמיכה לרבנות מרבי שמואל רוזנברג מאונסדורף.

לאחר פטירת אביו בטבת תרע"ט בחר למלא את מקומו ברבנות קז'מארוק. הוא כיהן כרב העיר למעלה מעשרים וחמש שנה, עד שנספה בשואה. על הנהגתו בהיותו רב בקז'מארוק מאריך לספר תלמידו, שמואל דב גבריהו גוסטמן, בספרו "תולדות יהודי קז'מארוק והסביבה"

רבי שמחה נתן היה מקורב אל האדמו"ר ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר", והוא מצדו – העריך מאד את רבי שמחה נתן. כאשר נסע האדמו"ר ממונקאטש לפולין, באייר תרפ"ב כדי לבחון האם לומדים לימודי חול במתיבתא שהקימה "אגודת ישראל" בוורשה, וכדי לדון עם האדמו"ר מגור על אודות מתיבתא זו – הצטרף אליו רבי שמחה נתן למסעו. מסע זה מתואר בהרחבה בספרו של ר' משה גולדשטיין "תיקון עולם", מונקאטש תרצ"ו. רבי שמחה נתן מתואר בספר זה כך (עמ' ט"ז בהערה): "הוא רב גאון מפורסם מאוד, נעלה בכישרונותיו לתורה ולתעודה, מגדולי חשובי הרבנים דסלובקיה שליט"א".