מכתב מעניין מהגאון המקובל חכם יצחק אלפייה אל הרב מאיר וועקנין ראב"ד טבריה.

מכתב מעניין מהגאון המקובל חכם יצחק אלפייה אל הרב מאיר וועקנין ראב"ד טבריה.

ירושלים תש"ב.

חכם יצחק אלפייה - [תרל"ח - תשט"ו] נולד לאמו ולאביו חכם יעקב חיים ישראל אלפייה, ביום י"ח שבט תרל"ח בארם צובא היא חלב שבסוריה. כבן חמש התייתם מאמו וגדל בבית זקנו, ממנו גם למד את מלאכת השחיטה שהייתה לו מקור לפרנסתו. בעודנו נער עלה יחד עם משפחתו המורחבת לארץ ישראל ובירושלים עיר הקודש קבעו דירתם.

בשנת תרס"ז  נתמנה לדיין בירושלים אך נשמתו חשקה בזיכוי הרבים, ולכן התפטר ממשרתו כדיין, ועסק רוב חייו בזיכוי הרבים לשם שמיים. הוא הקים את החברה 'אור חדש וצמח צדיק', ובה חברו תלמידי חכמים ופשוטי עם לעסוק בתורה. את מקום מושבם קבעו בבית הכנסת של בית החולים 'משגב לדך' שבירושלים העתיקה, שם גם שכנה ספרייתו של החכם חזקיהו מדיני.

חכם יצחק אלפייה הפיץ את רעיון תענית הדיבור והרבה לשבח תענית זו על פני תעניות צום. בספריו הדפיס סדר תענית דיבור וסגולת תהילים, אותם חילק פעמים רבות חינם לכל דורש, ועודד חבורות רבות לערוך תענית זו בעיקר בימי השובבי"ם.

כל חייו התנהג בקדושה וסיגל לעצמו מנהגים מיוחדים, אחד מהם הוא פקידת קברי הצדיקים. בימי מלחמת העולם השנייה עת התקרבו הגרמנים לארץ ישראל, חלם חכם יצחק אלפייה על חכם יעקב אבוחצירא הקבור במצרים שקורא לו לבוא והשתטח על קברו. בברכת חבריו המקובלים מישיבת 'בית אל', חכם יצחק אלפייה יצא לדמנהור שבמצרים לשאת תפילה על קברו. לסוף הובסו הגרמנים, ונסוגו מאל עלמיין על סף קברו של הצדיק.

חכם יצחק אלפייה, מלומד בייסורים, השיב נשמתו ליוצרו ביום כ"ו אלול תשט"ו.

חכם יצחק אלפיה חיבר כמה חיבורים: 'קונטרס היחיאלי' העוסק בכבוד בית הכנסת, במנהגים והליכות לנפטר ומשפחתו ובמצוות חנוכת הבית. ספר 'אור חדש וצמח צדיק' ובו הוא מפרט את תענית הדיבור וסגולת התהילים 'שיח יצחק' - תפילות ודרשות ו'ריח יצחק' - מכתיבת אביו בענייני קבלה.