עותק הגה"ק ר' אלעזר לעוו בעל שמן רוקח. ים של שלמה על בבא קמא. יעסניץ תפ"ג.

עותק הגה"ק ר' אלעזר לעוו בעל שמן רוקח. ים של שלמה על בבא קמא. יעסניץ תפ"ג.

ספר "ים של שלמה" על מסכת בבא קמא, מאת רבי שלמה לוריא - המהרש"ל. יעסניץ, תפ"ג. מהדורה שניה. שער נאה.

רישום בדף הפורזץ "זה הספר שייך להרב הגאון מו"ה אלעזר נ"י אבדק"ק מיקלאש"

עוד חתימות, הגהות .אחד מהם חתום 'אהרן' .אולי זה בנו הב' החריף הרב אהרן, ראה פה בסמוך פריט מספר 61.

גם יתכן שזה חתנו הגאון הרב אהרן פריעד אב"ד בעסערמין.

הגאון הקדוש רבי אלעזר לעוו נולד בשנת תקי"ח בוואדיסלוב ללאה רייצא בת הרב שמואל כ"ץ מלאסק ולרב אריה לייב לעוו בנו של רבי פנחס זליג לעוו רבה של לאסק ומחבר ספר "עטרת פז". הוא נקרא על שם סבו הרב אלעזר מוכיח, שנקרא כך על שם סבו רבי אלעזר מזלוטשוב אביו של רבי יחיאל מיכל מנמירוב.

נשא בגיל צעיר מאוד את יטלה יוטה בת הרב יואל שהיה חתנו של רבי יהודה אריה לייב קאליש אב"ד אמסטרדם ומחבר "גור אריה", ולאחר נישואיו נסע ללאסק לשימוש חכמים אצל סבו, הרב פנחס זליג שהיה הרב המקומי. בהיותו בן 17 בלבד נבחר לכהן כרבה של עיר הולדתו וואדיסלוב וכראש בית הדין המקומי. בתקל"ח נבחר לכהן כרבה של העיר פילץ הסמוכה לקראקא וכיהן בתפקידו זה כעשרים שנה. בשנת תקנ"ב נפטרה אשתו הראשונה ושנה לאחר פטירתה נישא בשנית לרבקה אסתר בתו של הרב יצחק אברהם כ"ץ  רבה של פינטשוב ומחבר "כתר כהונה". גיסו ומחותנו היה הרב חיים מאיר זאב זלנפריינד, רבה של סעליש.

הרב מרדכי בנעט מניקלשבורג המליץ עליו לכהונת רבה של טריטש במוראביה לאחר שמינויו של החתם סופר לרב העיר נכשל בשל התנגדות אנשי עירו מטרסדורף לעזיבתו. כחלק מתנאי העסקתו ברבנות טריטש, החזיקה הקהילה המקומית ישיבה עבורו והוא התפנה לכתיבת ספריו. שנים מאוחר יותר נשא בנו של הרב בנעט, הרב ישעיה בנעט את בתו של הרב לעוו לאשה.

בשנת תקע"ג, עבר לרנשבורג שבבוהמיה והתמנה כרבן של שלוש הערים: רנשבורג, פלזן וגלטוי . מתחילה פעל החתם סופר למנות במקומו בטריטש את חותנו רבי עקיבא איגר, אז רבה של מרקיש-פרידלנד, אך לאחר שנבחר האחרון לכהן כרבה של פוזנן החלו ראשי הקהילה בטריטש ללחוץ על רבם לשעבר לחזור לכהונתו ואף הבטיחו להחזיק את ישיבתו כלכלית. הוא שב לטריטש בחנוכה תקע"ו.

בשנת תקע"ט, כילתה שרפה גדולה חלקים גדולים מהעיר, ביתו נשרף ובו ספרייתו שהכילה 1,200 כותרים. הוא יצא לדרך נדודים ובשנת תקפ"א היה לרבה של מיקולוש בהונגריה. בשנת תק"ץ עזב את מיקולוש לטובת רבנות העיר סאנטוב.

בחורף תקצ"ג, התעוור ומני אז למד את כל לימודיו על פה מהזיכרון. הוא נפטר בכ"ז בשבט תקצ"ז, ונקבר בסאנטוב.

הגאון רבי אהרן פריעד אב"ד בעסערמין, נולד בשנת תקע"ג בבעסערמין לאביו רבי אלימלך פריעד, תלמיד החתם סופר, חתן הג"ר אלעזר לעוו בעל שמן רוקח, בשנת תקצ"ג אב"ד מעזע טשאטה, ומשנת תקצ"ז אב"ד שאמשאן, בשנת תרט"ז הלך להתגורר בדעברעצין, ומשנת תרכ"ב לעיר אב"ד בעיר מולדתו ביסערמין, נפטר כ' סיון תרנ"א. מחבר ספר שו"ת מהרא"פ כולל בתוכה חלת אהרן על זרעים ומקואות, אומר לציון על סוגיות הש"ס, זקן אהרן על התורה, צל הכסף עניני מוסר.