בידספיריט | עותק הרה”ק ר' יואל טייטלבוים

עותק הרה”ק ר' יואל טייטלבוים אב”ד דק”ק קראלי וסאטמאר. ספר פולמוס נדיר. בגד ללבוש, דפו”י לבוב תרל”ז. - ספר 'בגד ללבוש', דפוס יחיד לבוב תרל”ז. ..להמליץ ולהכשיר דברי הספר 'לבושי שרד' [לר' דוד שלמה אייבשיץ ] ... אשר ... הלכה כמותו ... ועתה קם אחד מזמנינו ([ר' אורי פייבל שרייאר] בגליון על ספר דעת קדושים מהרב ... דק' בוטשאטש [ר' אברהם דוד ווארמאן] ... וקרא שמו גידולי הקודש וגם מקדש מעט [לבוב תרל”א]) ... לסתור כמעט רוב דבריו ... וקמתי אני לפתוח לדודי ולברר דברי אמת ... (צרפתי מעט תשובות ופלפול ... שפלפלתי בימי חרפי) דברי ... מרדכי ברי”ד (בן יהודה דוב ... זיידמאן ) זלה”ה מעיר אוזראן לעמבערג, יעקב משולם ניק, תרל”ז,   נגד ספר זה יצא ר' אהרן שרייאר בקונטרס 'מעדה בגד' שנספח לספר משמרת הקודש של אביו. חיבור פולמוסי נדיר ביותר שלא הופיע מעולם במכירה פומבית. חותמת ” יואל טייטלבוים אב”ד דק”ק קראל והגליל י[ע”א]”. עם קוד הספרייה שלו א-לח. היו עוד שתי חותמות מרבינו אבל מישהוא ניסה למחוק אותם לפני הרבה שנים עם טיפקס. חתימה: שלמה כ”ץ בערעגסאס. חתימה: זאב יודא שניצלער. האדמו”ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר (תרמ”ז-תשל”ט), בנו הצעיר של האדמו”ר רבי חנניה יו”ט ליפא בעל ה”קדושת יו”ט” (תקצ”ו-תרס”ד), ונכדו של האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה”ייטב לב” (תקס”ח-תרמ”ג), שכיהנו כרבני סיגעט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש. נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ”ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ”ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמtר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה”ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא ”העדה החרדית” בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה”ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: ”ויואל משה”, שו”ת ”דברי יואל”, ספרי ”דברי יואל” עה”ת, ועוד. על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו”ר רבי יואל מסאטמאר במספר מקומות בספרו ”דברי יואל” על התורה כותב האדמו”ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו”ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו ”חיות דקדושה”: ”...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא...” (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על ”בחינת הקדושה” הטמונה בממונם של צדיקים ”משורש נפשם”, הוא כותב: ”צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל...” (דברי יואל, ויצא, עמ' צב). מצב בינוני, קרעים בשער, דף נז עם הדבקות דבק, כריכה מקורית.  ראה גם לוט 212.