מכתב חשוב מוקדם מהג' ר' יצחק טוביה ווייס בהלכה ובהשקפה אודות שינוי סדרי תפילה בביהכ"נ. גייטסהעד תשט"ו.
במכתב הוא מתיר להש"ץ להתפלל על הבימה "בנוגע למה שהש"ץ מתפלל על הבימה מסתמא אין כדאי להרעיש ולשנות את המנהג [עיקר קפידת רבותינו האחרונים ז"ל היתה לעולם שהבימה תהי' באמצע ולא אצל אה"ק אבל במה שהש"ץ יעמוד דוקא לפני אה"ק לכאו' אין קפידא כ"כ בפרט במקום שיש חשש מחלוקת ח"ו].
מאידך הוא אוסר בחריפות לתרגם התפילה ללשון אנגלית "במה שנוגע לתרגם עניני התפלה באנגלית לכאו' יש לברוח מזה מאד כי הוא נראה כהמתחדשים ימ"ש ואף שהכוונה לגמרי לש"ש אין לדמות להם כלל וכלל ויש בזה חששות......ואפילו להכריז הדף שבמחזור מסתמא נכון למנוע מעשות כן בדרך officially רק א' יאמר להם את הדף בלחש כדבר איש אל רעה ושאז אין זה נראה כתקנה חדשה במנהגי בהכ"נ- והרבה הקפידו רבותינו החתם סופר ותלמידיו הק' זי"ע שלא להנהיג הנהגות חדשות במנהגי בהכ"נ אפי' רק בניגונים וכו"
נכתב אל הרב אשר מיכאל (ארתור) כהן ששימש באותו עת רב בקהילה הקטנה של וואלעסי, אנגליה.
בשנת תרפ"ו זרחה שמשו של מרן הגאב"ד מרן הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל בעיירה פעזינג (פזינוק Pezinok), ליד פרעשבורג בצ'כוסלובקיה, לאביו רבי שלמה זצ"ל ממנו התייתם בבחרותו. אביו היה מגיד שיעור בעירו ותלמידו של ה'שבט סופר' זצ"ל. לפרנסתו עסק אביו במסחר עצים. מאחר ועל פי החוק לא היו בעיירה מספיק ילדים לפתוח תלמוד תורה, שלח האב את בנו הגאב"ד לבית הספר המקומי, ובשעות אחר הצהריים שכר עבורו מלמד פרטי.
בשנת תרצ"ט ניצל ב'קינדר-טרנספורט' (משלוח ילדים) שאורגן על ידי ניקולס וינטון, הוא היגר יחד עם 669 ללונדון שבאנגליה, כשמשפחתו נותרת מאחור. במהלך השנים תכנן הגאב"ד לפגוש את מצילו ולהודות לו, אך הדבר לא יצא לפועל. לאחר מותו שיגר הגאב"ד מכתב למשפחתו של ניקולס וינטון בו הוא כותב "הוא הצליח להציל את החיים שלי באופן אישי עם מספר גדול של אנשים אחרים. זכרו הנאצל, אומץ הלב ומסירות הנפש שלו, ימשיכו להיות איתנו לתמיד ובכך תנוחמו". עוד כתב הגאב"ד "גם אם הוא כבר לא נמצא איתנו, זכרונו נמצא עם כל אלה אשר חיים בזכותו". במשך כל שנה היה עורך הגאב"ד מסיבת הודאה על הצלתו מהשואה הנוראה.
בלונדון התגורר במשך שנה אחת בביתו של הרבי מסאסוב הגה"צ רבי שמחה רובין זצ"ל, שאירחו בביתו יחד עם עוד מספר יתומים מ'הקינדר-טראנספורט'. בלונדון קנה את משנתו בישיבה הליטאית 'תורת אמת' השניידער'ס ישיבה בראשה עמד הגאון רבי משה שניידר זצ"ל שם למד בצוותא חדא עם רעו לעתיד בהנהגת 'העדה החרדית' פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך. הרב שטרנבוך היה מספר תמיד שהגאב"ד היה חברותא גם של הגאון רבי משה שלאס זצ"ל. לאחר מכן למד בישיבת גייטסהד שבראשות הגאון רבי אליעזר קאהן זצ"ל.
מרן הגאב"ד בא בברית הנישואין עב"ג אסתר ע"ה בת הרב משה צבי פליישמן הי"ד, אביה ואימה נפטרו בשואה והיא גדלה בבית באנגליה בבית ראב"ד לונדון הגרי"צ דינר זצ"ל, כאשר הגיעה לגיל השידוכים, בחר הראב"ד הגרי"צ זצ"ל את ר' יצחק טוביה וייס, לימים הגאב"ד. החתונה התקיימה בתאריך ג' כסלו תשי"א מצד החתן האדמו"ר מסאסוב זצ"ל מצד הכלה הגרי"צ דינר ורעייתו, לימים נהיה מחותן שלו ע"י נכדיהם והגאב"ד היה מבקר את הגרי"צ בכל פעם שהזדמן לאנגליה ושמר על קשר חם בארה"ק גם עם בנו יבלחט"א הגאב"ד הגאון רבי אליעזר הלוי דינר.
לאחר נישואיו התגורר
בגייטסהד שם למד ב'כולל הרבנים' אצל המשגיח בעל ה'מכתב מאליהו' הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל. בעת לימודו בגייטסהד קיבל היתר הוראה מרב העיר הגאון רבי נפתלי שאקאוויצקי ומרבי שמואל יוסף ראבינוב זצ"ל. לאחר עלייתו של המשגיח הגר"א דסלר זצ"ל לארץ ישראל התמנה במקומו לראש הכולל.
כעבור מספר שנים, שב להתגורר בעיר לונדון, שם התקבל לכהן כר"מ בישיבת הרמה בראשותו של זקן ראשי הישיבות באירופה הגאון רבי אליקים שלזינגר. במקביל למד הלכה למעשה אצל הגאון רבי שלמה בומגרטן זצ"ל. כשהוא מתמנה על ידו לכהן כרב בית הכנסת 'תורה עץ חיים' בעיר. בעיר לונדון קשר קשר מיוחד עם האדמו"ר רבי שלום משאץ זצ"ל שאף נבחן אצלו בהלכה.
בשנת תשכ"ז עבר לעיר אנטוורפן שבבלגיה, בה התגורר כשלושים ושבע שנים. באנטוורפן כיהן כר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק. בהמשך שימש בדיינות בבית הדין בקהילה החרדית באנטוורפן. בכל אותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר וכרב בית המדרש 'אברכים', במהלך מגוריו באנטוורפן היה מקורב לאדמו"רי בית פשעווארסק.
כמו כן קשרים מיוחדים היה לגאב"ד עם אדמו"רי בית גור, האדמו"ר בעל ה'יואל משה' מסאטמר, האדמו"ר ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל ולאדמו"רי בית סקולען, שכולם הפליאו והחשיבו את גדלותו התורנית. כמו כן קשר מיוחד היה לו עם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.
הידידות בין השניים החלה עוד בימי אביו מרן בעל ה'קהילות יעקב' - הסטייפלער זצ"ל, אביו של הגר"ח, כאשר חילופי מכתבים רבים היו בין שני גדולי הפוסקים בהלכה ובהנהגה. במסגרת הקשר הזה, גם שליחים מטעמם באו והלכו בבתיהם.
הקשר נמשך גם לאחר פטירת הסטייפלר, כאשר הגאב"ד נהג לעלות לביקור אצל הגר"ח, בכל פעם שהגיע לבני ברק. שני ענקי התורה היו משתעשעים בדברי תורה במשך שעה ארוכה. הגר"ח גם היה מעניק את ספריו לגאב"ד, עם הקדשה אישית. כמו כן, הגר"ח הגיע לביקור נדיר בבית הגאב"ד, במהלך ימי חול המועד פסח תשע"ג. מאות אנשים הגיעו לחזות בביקור הנדיר.
בי"ד תמוז תשס"ג, עלה לכהן פאר כגאב"ד קהילת העדה החרדית בירושלים עיה"ק, לאחר פטירת מרן הגאב"ד כ"ק האדמו"ר רבי ישראל משה דושינסקיא זצ"ל מספר חודשים קודם לכן. עם בואו לירושלים לכהן כגאב"ד נערכו מעמדים ענקיים של קבלות פנים המוניות בראשות כל מנהיגי העדות בעדה החרדית. במהלך שנות כהונתו כגאב"ד ירושלים השתתף רבות בדיוני הבד"ץ ואף הוביל מאבקים רבים ונחושים על קדשי ישראל.
את תורתו הוציא בספר 'שערי טוביה' על סוגיות הש"ס. כמו כן במהלך השנים ראו אור ספרים רבים מפסקיו בהלכה עובדות והנהגות שהוציאו לאור תלמידיו.
תפריט נגישות
