בידספיריט | ספר שער התפלה, מ”בעל הבאר

ספר שער התפלה, מ”בעל הבאר מיים חיים”, דפו”ר סדילקוב תקפ”ה - עם הדפים הנדירים בעניין פולמוס החסידות. - ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה”ק רבי חיים טירער אב”ד טשרנוביץ, בעל ”באר מים חיים” ו”סידורו של שבת”. [סדילקוב, תקפ”ה]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה. בהקדמה מספר ”המעתיק”, כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים ”סידורו של שבת” ו”באר מים חיים” נדפסו ונתפשטו ”ברוב עיירות ומדינות”. הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה ”שער התפילה” סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: ”...הגאון המחבר בעצמו זי”ע... כתב בזה”ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...”. האדמו”ר בעל ”שומר אמונים” כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: ”כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב”י זי”ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר”. בראשית הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת ”לשם יחוד”, בה הוא משיב על דברי ה”נודע ביהודה” שיצא לערער על המנהג החסידי. . [2], ג-י, קב, קיג-קטו דף. 21 ס”מ. נייר כחלחל-ירקרק. רובו במצב טוב, כתם על השער, תעלת עש ב7 דפים הראשונים, נקב עש קטן בשוליים בדפים ה-טו, כתמי מים, נקבי עש בשני דפים האחרונים, לא כרוך. הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת ”במאהלוב” באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה ”מאהלוב” נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין ”שהי'[ה] מדפיס במאהלוב” (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312). סטפנסקי חסידות, מס' 538. המחבר, הרה”ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת”ק - תקע”ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע”ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו ”שער התפלה” ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים ”סידורו של שבת”, ”באר מים חיים” ו”שער התפלה” מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות חותמת הג”ר אריה ליב ראזען. היה מהבולטים שברבני רומניה. כיהן ברבנות בוהוש, מוינעשט ופאלטישען בתקופה שלפני השואה. ממשפחת רבנים ואדמו”רים. בן הרב החסיד רבי זיידא יאגלינצר (חסידו של רד”מ מצ'ורטקוב). חיבר את הספרים; 'שאגת אריה”, הספד על הרה”ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי”ע, הוסיאטין תרס”ה. שו”ת ”איתן אריה” בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל”ו. [בנו היה הרב משה דוד רוזן ז”ל רבה של רומניה בתקופת צ'אצאסקו].