בידספיריט | כתי”ק וחתימת הרה”ק רבי יחזקאל

כתי”ק וחתימת הרה”ק רבי יחזקאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצא. שו”ת נודע ביהודה, ווילנא תרס”ד - שו”ת נודע ביהודה, ווילנא תרס”ד. על השער השני כתי”ק וחתימת האדמ”ר הרה”ק רבי יחזקאל הלוי מאוסטרובצא בחיי אביו הקדוש, מעבר לדף חותמתו. האדמו”ר הרה”ק רבי יחזקאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצא (תרמ”ז - תש”ג). היה האדמו”ר השני לבית אוסטרובצה ובנו של מייסד החסידות, רבי מאיר יחיאל. היה מגדולי חסידיו של רבי דוד משה מצ'ורטקוב. למד מפי אביו ומאוחר יותר מרבי דוד משה מצ'ורטקוב. חתן רבי נפתלי הורוביץ, האדמו”ר ממעליץ. התמנה לרבה של העיירה אינובלודז' שבמחוז לודז', וכרבה של נאשעלסק הסמוכה לוורשה. כבר באותה תקופה נודע כצדיק. עם פטירת אביו עבר למלא את מקומו באוסטרובצה כאב”ד וכאדמו”ר. הקים שם את ישיבת ”בית מאיר” על שם אביו שבה למדו כמאה בחורים. לישיבה נפתחו סניפים גם בוורשה, לודז' וצ'נסטחוב. בעת השואה סבל רבות ובשנת תש”ג דרש הגסטפו להסגיר את הרבי, אחרת יישרפו 200 מיהודי העיירה וחייהם של אלפים נוספים יהיו בסכנה. בתגובה אמר: ”מוטב אהיה אני קורבן הקהל ולא להפך”. הוא טבל במקווה ובעלות השחר אמר סליחות ווידוי והתכונן למות על קידוש השם. בעשרה בטבת בשעה תשע בבוקר באו הנאצים להוציאו להורג וירו בו למוות סמוך לקיר בית הכנסת, כשהוא קורא שמע ישראל. עשרים יהודים שהציעו עצמם למיתה במקומו, אולצו לחפור קבר אחים לעצמם, ונורו לתוכו. הרבי מאוסטרובצה הובא לקבר ישראל וכחודש אחריו נרצחו גם שבעת ילדיו הי”ד. הרבי התכוון להוציא את חידושיו תחת השם ”מראה יחזקאל”, אך מרבית כתביו אבדו. המעט ששרד יצא לאור בשם ”קדשי יחזקאל” וצורף לספר ”מאיר עיני חכמים” הכולל את חידושי אביו. מצב בינוני, הדבקות בשער, נקבי עש, כתמים, כריכה מקורית.