ראש דוד דפו"ר שנתן החיד"א לידידו הרב מרדכי יוסף מיוחס. חתימות הרבנים יוסף רפאל בן נון, יעקב בן עטר, אברהם אליהו בן ...

ראש דוד דפו"ר שנתן החיד"א לידידו הרב מרדכי יוסף מיוחס. חתימות הרבנים יוסף רפאל בן נון, יעקב בן עטר, אברהם אליהו בן נון ועוד.

ספר ראש דוד, חידושים ודרושים על פרשיות התורה, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. מנטובה, תקל"ו. מהדורה ראשונה. חסר השער.

רישומים, חתימות והגהות רבים מכמה חכמים.

בראש הדף הראשון הקדשה עצמית "לי לשמי מאת המחבר הצעיר מי"ם"

רבי משה מרדכי יוסף מיוחס (נפטר תקס"ו), בנו של הגאון רבי רפאל מיוחס בכ"ר שמואל מחבר "פרי האדמה". גדל על ברכי התורה כאחד מחובשי בית המדרש "בית יעקב". עוד בעלומיו הפליג בכתיבת חידושי תורה המפוזרים בחיבוריו, שו"ת ופסקים שהשיב לחכמי הדור מזמן היותו בן ט"ו שנים ואילך. סיפורי מופת ומעשי קדושה סובבים את אישיותו.

אביו כתב בצוואתו שבנו ימלא את מקומו בכהונת ה"ראשון לציון", אולם רבי מרדכי יוסף מיוחס נעשה חתנו של הגאון המהרי"ט אלגאזי, ויתר לו על מקומו וזכותו מפני הכבוד. רק לאחר שנסתלק חמיו לבית עולמו בשנת תקס"ב, ירש את מקומו כראש בית הדין הגדול בירושלים וכ"ראשון לציון", ושימש בתפקיד זה עד פטירתו.

חיבוריו: "ברכות המים", "שער המים", "מים שאל" וספח אליו את חיבורו "מים ראשונים" שחיבר לפני גיל שמונה עשרה, "פני המים", "עין המים" ועוד ספרים שנשארו בכתב יד.

מתחתיו חתום הרב יוסף רפאל בן נון (תקצ"ד-תרס"ח) מחכמי ירושלים, רב הקהילה הספרדית ביפו. חיבורו הלמדני הגדול "יאיר מבין" (ירושלים, תרס"ב). וכן פרסם מאמרים בירחון "המאסף" לרבי בן ציון קואינקה.

רישום וחתימה מרבי יעקב בן עטר שקנה הספר מעזבון רבי ברוך פינטו [(תר"א-תרנ"ג), מרבני ודייני ירושלים. חבר בית דינו של רבי אהרן עזריאל. הספד עליו מאת רבי יעקב שאול אלישר בספרו דברי אי"ש דף י'] לישיבת 'משמרת כהונה' שעמד בראשה.

נולד באזימור שבמרוקו בשנת תר"ה. בסוף שנת תרמ"ד עלה לירושלים עם אשתו חנה לבית יעיש ועם בתם הקטנה מרים, היא אמו של יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל. בארץ ישראל נולדו להם עוד שני בנים: חיים ושמעון בן עטר. רבי יעקב הקים בירושלים ישיבה ששמה ״משמרת כהונה״ ועמד בראשה עד יום מותו.

מכיוון שהיה אחד ממנהיגי העדה המערבית, נשלח רבי יעקב כשד״ר לאסוף כספים לבניית בתי מחסה לעניים בשכונת מחנה ישראל. שליחותו ארכה כשבע שנים, מ-תרס"א עד תרס"ח, ובהן נע ונד והיטלטל ממקום למקום ״מבד אל ענף״. הוא ביקר כמה פעמים בגיברלטר, בליסבון ובצפון אפריקה, ולא אחת התהלך במרוקו לאורכה ולרוחבה.

רבי יעקב בן עטר הניח כתב לספר ששמו ״בית אלוהי יעקב״. הוא קיבל הסכמות משני הרבנים הראשיים – רבי יעקב מאיר הספרדי והרב אברהם יצחק הכהן קוק האשכנזי – והם הפליגו בשבחו של האיש וספרו, אך בן עטר לא זכה לראות את כל ספרו מודפס. בשנת תרפ"ד, כאשר נדפסו רק חמישים ושישה דפים, כשהגיע להדפסת פרשת ״לך לך״ – הלך לעולמו. רבי יעקב בן עטר חיבר בין היתר את השיר הנפוץ בשבח מרן יעקב אבוחצירה, סבו של הבבא סאלי, הפותח במילים ״אערוך מהלל ניבי״.

לפני שיצא לשליחות למען מחנה ישראל, יצא רבי יעקב לשליחות מטעם ישיבת המקובלים ״בית אל״. השליחות ארכה אף היא כשבע שנים (1899-1891) והייתה בארצות צפון אפריקה, בפורטוגל ובגיברלטר. בשליחות זו גייס תרומה להקמת ישיבת ״משמרת כהונה״, והיא פעלה בראשותו עד פטירתו. רבי יעקב בן עטר היה איש רוח מובהק ואיש מעשה מנוסה גם יחד וידע להקרין השראה וחום אנושי. בתקופתו היה לעדה המערבית בירושלים בית דין משלה ברחוב חב״ד בין החומות, והוא היה מורכב משלושה רבנים: רבי שמעון אשריקי, רבי יעקב בן עטר ורבי אליהו לעג׳ימי. על פיהם נפסקו הדינים בחיי הרוח ובעניינים הגשמיים של העדה.

רישום וחתימת (מחוקה בחלקה) של רבי אברהם אליהו בן הרב יוסף יעקב בן נון.

מתלמידי החכמים אשר בירושלים שנפטר בדמי ימיו בשנת תרמ"ז. כתב הגהות על מספר ספרים. וכך הוא נוסח מצבתו , 'אוי מה היה תאניה ואניה במבחר ימיו עלה בסערה מתהלך בתומו השקדן בתורה שייף כייל שייף נפיק החכם אברהם אליהו בן נון נלב"ע ביום כ' שבט התרמ''ז'

עוד חתימה מסולסלת, יתכן ממשפחת בן נון.