Asta Bidspirit | קבלה מוקדמת מכולל שומרי החומות

קבלה מוקדמת מכולל שומרי החומות עם חותמות הגאונים רבי משה נחום וואלענשטיין הראב”ד, ור' יוסף חיים זאנענפעלד ירושלים תר”מ לערך. - קבלה מוקדמת מכולל שומרי החומות עם חותמותיהם הקדושות של הגאונים רבי משה נחום וואלענשטיין הראב”ד, ור' יוסף חיים זאנענפעלד ירושלים תר”מ לערך. הקבלה נשלחה אל הרב יצחק אייזיק פרישמאן אב”ד וואכטרליץ הממונה על אסיפת כספי ארץ ישראל בפרעשבורג. בתחתית המסמך ישנה חותמת כולל שומרי החומות. ירושלים. תר”מ לערך (מעט דהוי אך ככל הנראה מדובר בשנת התר”מ עת היו הגאונים הנ”ל ממנוים מכולל שומרי החומות. הגאון רבי משה נחום וואלענשטיין ראב”ד ירושלים (תר”א-תרפ”ב), תלמידם של ה”כתב סופר” ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה”גורן דוד”. נסמך לרבנות מה”כתב סופר”. בנו של הגאון רבי מאיר וואלענשטיין אב”ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ”ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה”חתם סופר”). עם עלותו של המהרי”ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי”ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס”ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס”ח התמנה לראב”ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר”פ כשהוקם בית הדין של ”העדה החרדית”, עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב”ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב”ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר ”בני משה” (ירושלים, תש”ן). הגאון המפורסם מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זי”ע (תר”ט-תרצ”ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה”כתב סופר” בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל”ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי”ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל”ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי”ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר”ש סלאנט בשנת תרס”ט), אך לאחר הקמת משרד ”הרבנות הראשית” ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר”פ-תרפ”א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של ”העדה החרדית למקהלות האשכנזים”, ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של ”העדה החרדית” בתואר ”מרא דארעא דישראל”. מצב טוב מעט קיפולי נייר אופיינים. מסמך נדיר ומוקדם מירושלים של מעלה. לפנינו קבלה מוקדמת וחשובה עם חותמת נדירה מר' יוסף חיים זאננפעלד (עת היותו עוד חותם בשמו ההונגרי הידוע ”חיים זאנענפעלד”).