ספר משכילי פולמוסי שנידון לשריפה, עותק של רבני הונגריה!! : עמק השוה - לאהרן חורין (אח"ר). פראג, תקס"ג [1803]. ...

ספר משכילי פולמוסי שנידון לשריפה, עותק של רבני הונגריה!! : עמק השוה - לאהרן חורין (אח"ר). פראג, תקס"ג [1803]. מהדורה יחידה. נדיר.

ספרו המקיף של הרב הרפורמי אהרן חורין (מרן החת"ס הטביע על שמו את שם אח"ר) רבה של אראד שהיה בצעירותו מתלמידי הגאון הנודע ביהודה ולאחר מכן הקדיח תבשילו ופנה לרפורמה וגדולי הרבנים יצאו בחרב וחנית לעומתו.

על ספרו זה בא בהסכמה הגאון רבי משה מינץ אב"ד אויבן, אך אח"כ גדולי הרבנים ובראשם רבי מרדכי בנעט דנוהו לשריפה ולכן היותו נדיר.

בשער הספר  חותמותיו של הרב הגאון רבי בן ציון ויזל (ועזעל) אב"ד טורדא, מגדולי הרבנים בדורו ונשיא הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה. וחותמת רבי ישראל מאיר גליק מקעזמארק.

קוריוז מעניין שלאחר החרמתו הידועה של החתם סופר על המחבר ועל ספרו עדיין מוצאים אנו את גאוני הונגריה חתומים על הספר שלפנינו.

רבי בן ציון ווועזעל (תרכ"ד - תרצ"ח), בנו וממלא מקומו ברבנות טורדא של רבי כלב פייבל וועזעל. מגדולי רבני דורו ומראשי רבני טרנסילבניה. את מקומו ברבנות טורדא וכראש "לשכת הקהילות האורתודוקסיות" בטרנסילבניה, מילא חתנו רבי יוסף אדלר "הגאון מטורדא" שעלה לארץ הקודש.

רבי ישראל מאיר ב"ר יצחק גליק (תרל"ב לערך - כ"ד אייר תש"ב) - תלמיד רבי שמואל רוזנברג בישיבת אונסדורף וחתנו של רבי אברהם גרינברג שהיה הרב וראש הישיבה בקעזמרק. בשנת תר"נ התמנה לדיין ומורה הוראה בקעזמרק. והיה מגיד מישרים שעמד בראש בית הכנסת "ש"ס חברה". העביר שיעור גמרא יומי לבעלי בתים ומידי שנה היה חוגג את סיום הש"ס. מחבר הספר "אמרי ישראל" (מונקאטש, תרצ"ט) על התורה והמועדים. חיבר את הקונטרס "זכרון אהבה", שיצא לאור כנספח לספרו של אביו שו"ת "חינוך בית יצחק" (שאמלוי, תרצ"ו). פרסם דברי תורה בכתבי עת תורניים, והכין לדפוס שו"ת על שו"ע יו"ד ואת הספר על "תיקון ליל ויום יארצייט" שלא יצאו לאור.

רבי ישראל מאיר גליק נפטר כשבועיים לפני גירוש כלל קהילתו למחנות המוות. היה חותנם של רבי דוד יחזקאל יונגרייז הי"ד אב"ד זאגראב, רבי משה זאב רוזנברג הי"ד אב"ד קאבא ורבי משה יעקב וויטריאל. הרב אהרן חורין (קכ"ו, 1766 – תר"ד, 1844):

היה רבה של אראד. חורין היה אחד הרבנים הבודדים בדורו שהחזיק בעמדות משכיליות ורדיקליות בגלוי וקרא לשינויים רחבי-היקף בהלכה הנוהגת. הוא התפרסם בשורה של פסיקות גמישות במיוחד שהוציא בניגוד לדעת עמיתיו, דבר שהביא אותו לעימותים קשים עמם ובפרט עם החת"ם סופר. נחשב לאחד ממבשרי התנועה הרפורמית.

ספר עמק השוה:

ב-1803 הדפיס חורין בפראג את חיבורו המקיף הראשון, "עמק השוה", עם הסכמה מהרב מינץ. הוא גינה מנהגים ואמונות תפלות הנובעים מהקבלה המעשית, כמו קמעות ליולדות וכפרות, אף כי הגן על הקבלה עצמה, ועסק גם בעיקרי האמונה של הרמב"ם ובדברי אגדה. הספר היה מושפע בבירור מרעיונותיו של משה מנדלסון, וחתר להציג את הדת כעומדת בקנה אחד עם העידן החדש.

הרב מרדכי בנט מיהר להכריז ש"עמק השוה" מכיל דברי כפירה ויש לשרפו, אם כי סירב לדרישת המחבר לנמק זאת על בסיס הטקסט. לבסוף הצהיר שהוא בטוח שחורין מחזיק בדעות כאלו, גם בלי להישען ישירות על הכתוב. החיבור הביא לו תהילה בקרב משכילי גליציה, והחלה חליפת מכתבים בינו לבין דמויות כמו שי"ר. הקהילה באראד התפצלה לשניים: מחנה הרוב שתמך בחורין ומיעוט גדול שניסה להיפטר ממנו. אחד מראשי הקהל קילל אותו בקול בעת דרשת שבת שובה תקס"ה. לבסוף הודיעו המתנגדים כי יתרצו אם הרב מינץ יכריע שאין מדובר בכתב מינות. הלה השיב וקבע כי אין ספק ש"עמק השוה" מכיל דברים "שייראו זרים בעיני ההמון ונכון להרחיק לדבר בהם, אולם להאשימו שכתב נגד הדת... לא מצאנו ולא ראינו בכל דברי הספר ההוא." למרות זאת היה נתון בלחץ כבד מרבים להעניש את חורין, וכינס בית-דין שמנה אותו, את הרב ראובן ראקאניץ משאמבק ואת חתנו של האחרון, שמואל דוד בודשפיץ מאסאד.

חורין וכמה מיריביו בקהילתו הגיעו לאובודה. למחרת לא הופיע מינץ ודיין אחר החליף אותו. בודשפיץ נטל את השליטה. הוא הורה לחורין לגנוז את 'עמק השוה' או שזקנו יגולח בעוון כפירה, והלה נאלץ לקבל את הדין. עם שובו לאראד, נסקל בחצר בית הכנסת על ידי ההמון, אך ועד העדה סירב לתביעה לפגוע בשכרו. לבסוף פנה לרשויות ואלה קבעו שההליך לא היה תקין וביטלו את הפסק. המחלוקת באראד לא פסקה מעולם, ובין שני הפלגים המשיכו להתחולל מריבות וקטטות. פרשת "עמק השוה" הביאה לקרע עמוק בינו לבין יתר רבני הונגריה.

פראג, תקס"ג [1803]. מהדורה יחידה. נדיר.

[6], עא דף. מצב טוב מעט מאוד עש בשוליים. כתמים. דף אחרון מהשמטה עם הדבקה ופגיעה. כריכה ישנה כריכה קדמית מנותקת.

---

שבטי ישראל 48 ירושלים