העותק של גדול רבני אפגניסטן: ספר עמר מן, מהמקובל רבי מנחם די לונזאנו, ווילנא, תרמ"ג - מהדורה ראשונה. העותק האישי של ...

העותק של גדול רבני אפגניסטן: ספר עמר מן, מהמקובל רבי מנחם די לונזאנו, ווילנא, תרמ"ג - מהדורה ראשונה. העותק האישי של ר' מתתיהו גרגי.

ספר עמר מן, ביאור על האדרא זוטא שבזהר הקדוש. מאת המקובל האלקי רבי מנחם די לונזאנו. עם ביאורים על ספרא דצניעותא. ווילנא, תרמ"ג [1883]. מהדורה ראשונה.

העותק האישי חתום בחתימת ידו עם מספר רישומים בכתב יד קדשו של הרב מתתיה גרגי ראש רבני אפגניסטן בירושלים וארץ הקודש.

רבי (מולא) מתתיה גרג'י (תר"ב – תרע"ז) היה פוסק, פרשן מקרא ומשנה, כרוניקאי, וממנהיגי קהילת יהודי הראת (אפגניסטן) בסוף המאה ה-19. הוא עלה לארץ ישראל בהליכה מאפגניסטן בשנת 1906 ביחד עם משפחתו והתיישב בירושלים.

הרב מתתיה נולד ללאה ומרדכי גרג'י בשנת 1842 בעיר הראת שבאפגניסטן, בן למשפחה של רבנים מאנוסי משהד שהיגרו לעיר בשנת 1840 כדי שיוכלו לשוב ליהדותם. בנעוריו הוא זכה לחינוך מסורתי מקיף, ובהמשך שימש כדרשן, מורה וכאחד ממנהיגי קהילת יהודי הראת. כמנהיג קהילתי הוא נהג לעיתים לייצג את יהודי הראת בפני השלטונות האפגנים. כמו רבנים חשובים אחרים בקרב הקהילות היהודיות דוברות הפרסית הוא זכה לתואר מולא.

בשנת 1896 ר' גרג'י ובנו אשר גרג'י ערכו עלייה לרגל לירושלים מאפגניסטן, במסע שלקח עשרה שבועות. לאחר ביקורו בירושלים, בה שהה כשלושה חודשים, הוא חזר לקהילתו בהראת. בשנת 1906 יצא שוב מאפגניסטן, עלה לארץ ישראל באופן סופי והתיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. בשנת 1908 מונה לרב הראשי של הקהילות הבוכרית והאפגנית בעיר. יהודים בוכרים אמידים מימנו את הוצאתם לאור והדפסתם של ספריו.

ספריו כוללים את ספר "תהילות דוד" שכולל אוסף של דרשות על ספר תהילים, "ספר בית המקדש" שכולל פרשנות על המשנה, וספר "עונג לשבת" שכולל פרשנות ארוכה על התורה וספרי הנביאים. ספר "עונג לשבת" בן שלושה החלקים היה רחב-ההיקף בחיבוריו, ובאה בו לביטוי ידיעתו המעמיקה של הספרות היהודית לדורותיה.[1] הספר יצא לאור בשלוש מהדורות, האחרונה שבהם יצאה לאור בשנת 2010. בראייה היסטוריוגרפית חיבורו החשוב ביותר הוא "קורות זמנים", כרוניקה יחידה במינה שמתארת את תולדותיה של קהילת יהודי הראת במאה ה-19 לאורך המאורעות הרבים שעברו עליה כחלק מהתהפוכות השונות של ההיסטוריה האפגנית. הכרוניקה נכתבה מנקודת מבטה של קהילה קטנה המנסה לשרוד ולעבור את המאורעות הגדולים, עלילות דם רבות ומקרי דיכוי. הכרוניקה קיימת בשתי גרסאות, אחת נכתבה בתקופת המאורעות עצמן, והשנייה חוברה בשנת 1913 בעוד שר' גרג'י בירושלים. הגרסה השנייה כוללת גם תיאורים של שנותיו של המחבר בארץ ישראל.

ר' מתתיה גרג'י נפטר בירושלים בשנת 1917. כמה מבניו, ביניהם הרב יוסף גרג'י[2] והרב אשר גרג'י, היו לרבנים בהראת ובירושלים.

[2], 38 עמ', מצב כללי טוב מאד. כתמים. כריכה עתיקה.

---

 אדוניהו הכהן 6 ירושלים ישראל