בידספיריט | כתבי יד של הרב חיים

כתבי יד של הרב חיים דב קנטור זצ”ל תוכן כתבי היד הם בעיניני הלכה ושחיטה. -  תוכן מכתב הגהה בכתב ידו    זכרון יעקב  כבוד  הרב הגאון הצדיק מרן יוסף דושינסקי שליט”א אחרי דרישת שלום  גאון  כתר”ה.  כאשר בזמן האחרון נתעוררה השאלה האם הערבה מאילן האקליפטוס  היא כשרה ?  וכאשר אני הח”מ שאלתי עוד לפני כארבעים וחמש שנים את השאלה הזאת מהגאון הצדיק רבשכבהג ר יהושוע לייב דייסקין זצ”ל הרב מבריסק. ואמר לי שהיא ערבה כשרה ויכולים לברך עליה. ההני שואל מכתר”ה האם לפרסם הוראה זו ? עד עתה סיפרתי זאת רק ליחידים.לתשובתו עבד לרבנן ולתלמידהון. מצורפים עוד  3 דפי  עיניני הלכות שחיטה בכתב ידו.  הרב חיים דב קנטור נולד בקרלין, בנו של שלמה, [1]מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין, ששימש כחזן (ומכאן שמו: קנטור). בהיותו בן שבע התייתם מאביו. בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 עלה עם אמו האלמנה ושלוש אחיותיו לארץ ישראל, ולאחר כששה חדשים, ביום י”ג בטבת תרל”ג, הגיעו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בתלמוד תורה שבחצר חורבת רבי יהודה החסיד ובישיבת עץ חיים. נישא לחיה אסתר, בת יעקב דוד ספקטור, אחיו של הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. לאחר נישואיו התגורר בעקרון. בשנת תרמ”ז (1987) היה בין מייסדי המושבה שפיה ועבר להתגורר בה. כבן היישוב הישן בירושלים, דמותו ומראהו היו יוצאי דופן בין מתיישבי האזור. במשך עשרות שנים שימש כשוחט המקומי וכונה ”השו”ב משפיה”, או בשמו הפרטי ”חיים דוב” בלי ציון שם משפחתו. כמו כן שימש כמוהל בכל יישובי האזור. לפרנסתו היה המשגיח הראשי של היקב בזכרון יעקב. התכתב עם הרב קוק בנושאי כשרות והלכה.[2] סייע לישראל בלקינד בפעילותו במוסד החינוכי ”קריית ספר” שייסד וניהל בשפיה ובטיפול ביתומי פרעות קישינב שנקלטו במוסד זה. במלחמת העולם הראשונה פעל לקליטתם של מגורשי יפו במושבות האזור. נסע מספר פעמים לאירופה למסע תעמולה למען העלייה לארץ ישראל. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר במושב זקנים בירושלים, ושם נפטר בשנת תש”ד. נקבר בבית הקברות הר הזיתים. הרב חיים דב קנטור מופיע כדמות בסיפורו של ש”י עגנון ”הגלילה” (הנמצא בכרך ”פתחי דברים”), המתאר את ביקורו של עגנון בזכרון יעקב ב-1911.