בידספיריט | מנורת חנוכה קבלית - מזרח

מנורת חנוכה קבלית - מזרח אירופה (גרמניה?) ,סוף המאה ה-17 \ תחילת המאה ה-18 - חנוכיה קבלית מסוף המאה-17 תחילת המאה ה-18.  מנורת החנוכה בעלת 8 הקנים- כמספר ימי החג- מהוה את תשמיש הקדושה המקושט ביותר בבית היהודי. אין המדובר במנורה הניצבת על רגל מעוטרת אחת –זכר למנורת המקדש- אלא על תשמיש הקדושה הקרוי בימינו ”חנכיה”. וזאת לאור העובדה שמבנה החנוכייה עוצב במרוצת הדורות כחזית בנין- לזכר בית המקדש, לכן ניתן בפרט על משטח גב החנוכיה להטעין צורות ודמויות שונות. בתחילה הדמויים היו מעטים ומופשטים וככל שמתקרבים לתקופת האמנציפציה במאה השמונה עשר של יהודים שהתבטא במגעים עם העולם הנוצרי התרבו הדמויות של דמויות מקראיות וחיות. תיעוד חנוכייה מהווה נושא בעיתי. בעוד שמעט מהחנוכיות כסף נושאות סימני זהות , כלומר: בעלות תאריך , ארץ מוצא ושם האמן, חנוכיות הברונזה לא נושאות שום סמני זהות. התיעוד מתבסס אך ורק ע”י ניתוח המוטיבים ע”י מומחים בשטח האומנות.  המנורה שלפנינו מתוארכת לפי הקטגוריות הבאות: בתקופת המאה ה-17 היה למוד הקבלה של הארי בשיא תפוצתו ובחנוכייה זו שני מוטיבים הקושרים את האמן או בעל החנוכייה לתורת האריז”ל (רבי יצחק בן שלמה לוריא) מגדולי מקובלי צפת במאה ה-16: (1) הנוסח בברכה הראשונה לחג החנוכה” להדליק נר חנכה” (ולא ”של חנכה”) ע”פ כתבי האריז”ל. (2) הכתובת מהווה את בסיס העץ המופשט מציין לכאורה את הספר של האריז”ל הקרוי: ”עץ חיים”. לפנינו הקומפוזיציה סימטרית מורכבת משלשה מוטיבים יהודים מובהקים: 2 אריות. 2 ציפורים, עץ חיים ו'קרטוש' בצורת עלה שמעליו משתרג עץ הנושא את הכתובת: ” להדליק נר חנכה”. כל הדמויות והצורות מופשטות עונות על הציווי: ”לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה”. לפנינו חזית המקדש המיוצג כארון קודש מופשט שעליו שתי ציפורים הנוחתות למעשה על גג המקדש. האריות נשענים על גזע עץ המתפתל בענפיו. מקור דימוי זה מספרד כפי שבא לביטוי באמנות יהודית בחנוכיות מצפון אפריקה. בחירת המוטבים והצגתם מזכירה את רצפת הפסיפס בבית הכנסת המפורסם בבית אלפא מהמאה ה-6. עובדה זו מציינת המשכיות בדימוי שבאה לביטוי בתאריך, היחסית מוקדם, של החנוכיה הנ”ל . המשטח כולו מעוצב כמגזרת ניר כדי שלהבות האור ישליכו צלים ויעשירו את אפקט האור שהינו מרכיב דתי עמוק בחג החנוכה. קיים תיעוד שיהודים עסקו במלאכת גזירה בניר, בספרד מהמאה ה-14. ולאחר מכן בגרמניה בה נפוצה אמנות זאת מהמאה ה-17 . מגזרות ניר בודדות מהמאה ה-17 נתן לראות בספרה של גיזה פרנקל 'מגזרות ניר' עמ' 46 , 60. לפנינו מנורה יחסית קטנה ועשויה מחמישה חלקים המתחברים אחד בשני מבלי הברגות. היא ניתנת לפרוק כדי שאפשר יהיה לארוז אותה ולשאת אותה ממקום למקום או להצפינה במקום מבטחים. שני הברגים המחברים את הדפנות עם גב החנוכייה הם בעלי צורת פרח בעל ארבע עלים שהם ברגים מהמאות ה-17-18. (ראה למשל חנכיה תוצרת גרמניה מתחילת המאה ה-18 שהופיעה במכירה: Important Judaica, New York 19 December 2018, fig. 125).  חנוכיה דומה אבל יותר מאוחרת נמכרה בסותביס ת”א 25 נובמבר 2000, 227. חנוכייה זו נרכשה בסותביס ת”א ע”י הבעלים הנוכחים בשנות ה-90. רוחב : 21 ,גובה : 18 ס”מ ,עומק : 9 ס”מ